‏הצגת רשומות עם תוויות עופר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עופר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 16 ביולי 2009

אקטואליה 16/7

שבוע כן שבוע לא... העדכונים נכתבים והשיירה עוברת.

נתחיל בתגלית שנקרתה בדרכי דרך טוויטר. האתר "רוורס עם פלטפורמה" מפרסם פודקאסט שבועי של שני חבר'ה שהחליטו שחסר פודקאסט בנושאי תוכנה בעברית, ועשו מעשה כדי לתקן את המצב. הם התחילו כבר לפני יותר מחצי שנה, ואני מאזין לפודקאסטים הישנים שלהם בסדר כרונולוגי (לא שזה קריטי, כל תכנית היא על נושא נפרד). הם מדברים, לרוב עם אורחים מומחים, על נושאים כלליים וכאלה שבחוד החנית, ובשלושים-ארבעים דקות מכסים את נושא השיחה בד"כ ממעוף הציפור. ועדיין, זהו מקור מידע מאוד נחמד, טוב יותר מהפודקאסט השבועי של ג'ף אטווד וג'ואל ספולסקי, שמדבר באריכות על האתר StackOverflow יותר מאשר על נושאים כלליים.

בסוף חודש יוני לון עבר דירה, בשעה טובה. לאחר תקופת אריזה קשה, במהלכה הוא נפטר מהרבה זבל שהצטבר אצלו (אחד היתרונות הגדולים של מעבר דירה...), הוא נטש את נהריה לטובת חיפה, ועבר לדירת 60 מ"ר ברחוב חנה סנש. ביקרנו בדירה ביקור חפוז בסוף השבוע שעבר והיא בהחלט נעימה, עם נוף מרהיב לכיוון מפרץ חיפה.

ביום שלון עבר לחיפה קרה הבלתי יאומן! נפגשתי עם עופר לארוחת צהריים ארוכה, במהלכה דיברנו על הא ועל דא, לאחר מספר חודשים בהם לא יצא לנו אפילו לדבר בטלפון. היתה ארוחה נחמדה ושיחה טובה, וקבענו לעשות את זה שוב בקרוב, בשאיפה בעוד 10 ימים.

במוצ"ש לפני שבועיים יצאתי עם מיקה לדייט, כדי לחגוג את יום הנישואין החמישי שלנו. ניצלנו את שובר המתנה שקיבלתי מ"נישה" בזמנו ואכלנו ארוחה איטלקית טובה במסעדה בהרצליה פיתוח. השובר נתן לנו שתי מנות ראשונות, שתי מנות עיקריות, שתי כוסות שתייה ושני קינוחים. על כל זה השארנו אך ורק טיפ מכובד, ויצאנו מרוצים. משם המשכנו לת"א כדי לראות את הקומדיה "הזוג המוזר" עם אלי יצפאן ויעקב כהן, שנתנו הופעה פנטסטית. אני לא זוכר מתי צחקנו ככה. היה ערב מהנה (במהלכו תמר נשארה לשמור על כרמל אצלנו), וחזרנו הביתה עייפים אך מרוצים.
כשאני מסתכל סביבי, אני רואה אנשים שהזוגיות לא באה להם בקלות, גם בגילנו. כאלה שניסו ונכשלו, כאלה שנכוו, וכאלה שויתרו על הרעיון מתוך ייאוש. מה שיש לי עם מיקה הוא מיוחד, ואסור לשכוח שאנחנו ברי מזל. אחרי שמונה שנות הכרות וחמש שנות נישואין מצבנו טוב מאוד, ואסור לנו לקחת את זה כמובן מאליו.

בשבוע שעבר הייתי אצל שיננית, או שמא עלי לאמר שינן, במרפאת השיניים בהרצליה. השינן עבד קשה כדי להסיר את האבנית מהשיניים שלי, אבל בדופו של דבר השיניים שלי נקיות כמו שלא היו הרבה זמן. קבעתי תור נוסף לינואר.

מיקה קנתה כרטיסיית אורח לבריכה במורד הרחוב (שם לתמר יש מנוי), ולקחנו את כרמל כבר בשבת שעברה אחה"צ לטבול בבריכה. כרמל אוהבת את המים, אבל מפחדת מהמים העמוקים, אפילו אם מחזיקים אותה. לא נורא, בסוף היא תתרגל לרעיון. מה שכן, היא אוהבת לשבת על שפת בריכת הפעוטות ורוצה כל הזמן שאמא ואבא ישבו לידה :-)

פינת החדשות הטובות: יפעת מצאה עבודה חלקית במכירות עבור משרד נסיעות שמארגן טיולים מיוחדים לקבוצות, והחלה לעבוד בתחילת החודש. העבודה היא בשעות גמישות, חלקה מהבית, כך שזה מסתדר לה יופי. אני מקווה שהיא תצליח שם.

ביום ראשון היום הגדול - ההופעה של סוזאן וגה בהיכל התרבות בת"א. לקראת ההופעה אני תרגמתי ראיון שהופיע בynet לאנגלית לטובת פורום המעריצים Undertow, אליו אני שייך כבר שנים. אני מצפה להופעה בכליון עיניים, ומקווה שאחרי ההופעה תהיה הזדמנות לפגוש את סוזאן, ולו רק כדי לכפר על הפדיחה של 99...

יום שלישי, 1 באפריל 2008

אקטואליה 1/4

החיים מתחלקים לקטעים משעממים ושגרתיים שנמרחים על פני חודשים ושנים, ומנגד קטעים מעניינים שאותם אפשר למדוד בדרך כלל בימים. מעניין יותר יכול להיות טוב או רע, אבל לרוב הוא מתיש.

בשני שעבר ביקרתי אצל רופא המשפחה שלי, שצקצק בלשונו לנוכח בדיקות הדם שלי, ושלח אותי לדיאטנית ולבדיקת מאמץ, סתם כי הזכרתי שיש לי היסטוריה של בעיות לב במשפחה. התור לדיאטנית הוא לאחרי פסח, אבל את בדיקת המאמץ ביצעתי אתמול. המסקנה היא שהלב בסדר, אבל המסקנה המטרידה יותר היא שאני ממש לא בכושר.
בשלישי בבוקר ביקרתי גם אצל רופא העיניים. הוא בדק את הלחץ התוך-עיני (תקין, בדיוק כמו לפני שלוש שנים) ושלח אותי לבדיקת היקף שדה ראייה, סתם כדי להיות בטוח. התור הוא לשלישי הבא. לפחות אני לא צריך לעבור שוב בדיקת עובי קרנית (את זה כבר עשיתי, ומסתבר שזו בדיקה אחת לכל החיים).

בשלישי רכבתי על האופניים בבוקר, כרגיל. יצר הסקרנות הוביל אותי לשביל שלא הכרתי, שהתחיל בסדר, אבל מהר מאוד נהיה צר ומפותל. מתוך ההחלטה שלכל שביל חייבים להיות שני צדדים המשכתי הלאה, ובאחד הסיבובים כנראה נתקע לי ענף בגלגלים ונפלתי הצידה. להבדיל מהפעמים הקודמות בהן נפלתי עם האופניים, הפעם נפלתי על אדמה וכמה ענפים, ולא על אספלט. יש כמה שריטות, אבל לא משהו רציני.

בחמישי האחרון הגעתי בערב לדיזנגוף סנטר, דרך פקקים איומים בת"א, שם התקיים ארוע של חברת הורייזן-אינטרביט, החברה שמעסיקה אותי. היה קצת אוכל, מצגת על א.מ.ת. מחשוב (חברת האם שלי שהשתלטה על הורייזן), ובסוף הקרינו את הסרט "רודף העפיפונים". הסרט נחמד מאוד, ובהזדמנות אני אקרא את הספר, שאמור להיות טוב הרבה יותר.

בחמישי לון הגיע לאזור המרכז לפגישות עסקים, ונשאר לישון אצל עופר שוב. בשישי בצהריים, אחרי שמיקה הלכה לכושר, יצאנו לאכול איתו צהריים ב"פריים". לקחנו את כרמל איתנו, והיא היתה חמודה ומתוקה כרגיל, התבוננה בסקרנות בתאורה וחייכה ללון ומלצר. הארוחה היתה טובה מאוד, ויחסית לגודל המנות המחירים סבירים. אגב, הוא הביא לנו הארד-דיסק חדש של 500GB, וכבר התקנתי עליו מערכת הפעלה חדשה והעתקתי אליו את כל הקבצים. עכשיו נשאר להחזיר ללון את הישן, של 200GB.
לון התכוון ללכת לסרט "זה ייגמר בדם" באותו ערב עם עופר ואיירין והזמין אותנו לבוא. מיקה אמרה שהיא בטח תהיה עייפה, וחוץ מזה לא מעניין אותה הסרט, אבל אם אני רוצה אין לה בעיה שאני אלך. אם כבר קיבלתי כזה אישור, ניצלתי אותו והלכתי (מילולית... מהבית לקניון איילון ב20 דקות נינוחות). זה סרט קשה, וטוב שמיקה לא באה, כי היא היתה נהנית ממנו אפילו פחות מאיתנו. הרבה זמן לא ראיתי סרט, והנה בסופ"ש אחד יצא לי לראות שניים... החיים מוזרים.
אחרי הסרט עופר ואיירין היו רעבים, אז הלכנו לאכול במסעדה יפנית ברמת החי"ל. אני אישית לא הרגשתי רעב אחרי ארוחת הצהריים המכובדת ואפילו פופקורן בסרט לא אכלתי, אבל באתי איתם ושתיתי כוס יין (אם כבר אני לא נוהג...). אחרי הסושי הם הרגישו צורך במשהו מתוק, אז נסענו לגלידריה בת"א ואכלנו גלידה משובחת (גם אני). הם החזירו אותי הביתה בסביבות השעה שלוש, ואני צנחתי.

בשבת בבוקר מיקה נתנה לי לישון קצת מאוחר והעירה אותי אחרי תשע. התארגנו ויצאנו מהבית, אספנו את דנה מהדירה של החבר שלה ונסענו לקיבוץ. תמר כבר היתה שם, ואכלנו שם צהריים. אחה"צ השארנו את כרמל בקיבוץ ונסענו לרמת-ישי, שם חגג אחי ניר יומולדת שנה לבתו הקטנה יהלי, פצצת אנרגיה שלא תאמן. רוב באי המסיבה היו מהמשפחה של מיכל. הצלחתי לשמור על מיקה כל הסופ"ש שלא תזלול, והיא שמרה עלי, גם במסיבה. אכלנו שם חתיכת עוגת יומולדת, אבל מעבר לזה רק אוכל אמיתי.

התקשרו אלי בשבוע שעבר מ"רשת" וזימנו אותי לעוד שלב של המיונים ל"אחד נגד מאה", הפעם מיונים כדי להיות המתמודד. בראשון אחה"צ הגעתי לבניין שלהם ברמת החי"ל יחד עם עוד 12 מועמדים ועשו לכל אחד סימולציה של המשחק. היה נחמד, אבל ארוך משהו. כרגיל Don't call us, we'll call you.

בשבוע שעבר מיקה דיברה עם הבוסים שלה לגבי חזרה לעבודה בהיקף משרה מצומצם, והם סירבו. הם זקוקים למזכירה במשרה מלאה, וזה לגיטימי. מה שכן, מיקה לא תוכל לספק להם את מה שהם צריכים, בגלל כרמל, ולכן אתמול היא הודיעה להם שהיא תעזוב לטובת הטיפול בילדה, שזה כמו פיטורין. זה פותח בפנינו את האפשרות לעבור מר"ג, אולי לאזור השרון, קצת יותר קרוב לאמא של מיקה. החוזה שלנו נגמר באוגוסט, ואנחנו צריכים להחליט בשבועות הקרובים, כדי שיהיה לנו זמן לחפש דירה.

אבא של מיקה, אהרל'ה, הגיע אתמול לארץ מ-LA לחופשת מולדת בת שלושה שבועות. מיקה נסעה עם כרמל, תמר ודנה לאסוף אותו משדה"ת. סבא אהרל'ה התמוגג לראות את הנכדה החמודה שלו, והביא לה בגדים מאוד נחמדים. הוא ישהה אצל אחיו בגבעתיים במשך התקופה, ונעשה איתו את הסדר. בשישי הזה אנחנו צפויים להגיע איתו למפגש משפחתי של השכטרים אצל שרון, בת-דודה של מיקה. הוא בטח יטייל בארץ ויפגוש מכרים ותיקים.

אמרתי כבר שהיה לי שבוע עמוס?

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים