[הקודם]
טוב, אז עניין הג'ט לג לא ממש נגמר. אתמול התעוררתי ב4:30 ולא יכולתי לחזור לשיון. אחרי שעה וחצי של טלויזיה משעממת הצלחתי לשכנע את עצמי לישון עוד קצת, אבל זהו בערך.
בבוקר הגיעו השאריות של ההוריקן איוואן לניו-יורק ואנחנו יצאנו לאכול ב deli בגשם זלעפות. עברנו מרחק של 30 מטר עם המטריה הגדולה והגענו כשאנחנו ספוגים מים עד הברכיים.
סידרנו את המזוודות, עזבנו את החדר במלון וירדנו ללובי לחכות לסטיב. הלכתי מעבר לפינה לקנות 2 חולצות למזכרת (בינתיים הגשם הפסיק) וסטיב הגיע לאסוף אותנו.
נסענו לאכול פלאפל ברחוב MacDougal שליד Washington Square, שם היינו ביום שישי. סטיב פעם גר באזור הזה, והוא טוען שזה הפלאפל הטוב ביותר באזור. טעמתי, ואני חייב לציין שזה היה לא רע.
משם נסענו ישירות לבית של סטיב, מרחק שעתיים ומשהו. בדרך עברנו את מדינת ניו ג'רזי לכל אורכה וחלק לא קטן מפנסילבניה. נסענו רוב הזמן במזג אוויר מעונן חלקית, עד שהגענו לאזור של סטיב, שם ירד מבול של ממש. לא יכולתי לראות את האוטו שלפנינו על האוטוסטרדה, והוא לא היה כ"כ רחוק.
האמת היא שסטיב לא גר בבית, אלא בחווה. הבית ממוקם בלב חצר דשא ענקית, שבקצה שלה זורם נחל קטן ומעבר לו חורשת עצים, כולם של סטיב. הבית עצמו הוא תלת מפלסי, עם טלויזיה ענקית (60 אינטש אני חושב), שלושה חדרי שינה, סלון לטלויזיה, סלון נפרד עם אח (ממש, עם אש בחורף וארובה), חדרי אמבטיה עם ג'קוזי ומשרד ענק במקום גראז'. הוא חי עם שלושה חתולים חמודים: ג'ינג'י, פלאוור ופריקי. הבנות לומדות בקולג' (אחת בניו-יורק ושניה בוושינגטון) אז רוב הזמן הוא לבד עם החתולים.
נסענו לפילדלפיה באותו ערב, לא לפני שביקרנו בחנות אלקטרוניקה מקומית וקנינו כבל USB מתאים למצלמה ומתאם עבור המטען המהיר של הסוללות. נסענו לעיר דרך הפרברים שלה, נסיעה של 45 דקות, והגענו לקראת השקיעה. האתר שבו נמצא פעמון החירות היה כבר סגור כמובן, כמו גם Independence Hall.
נסענו לשכונה האיטלקית כדי לאכול ארוחת ערב על חשבון סטיב. נדיב מצידו. חיכינו 20 דקות לשולחן ובסופו של דבר התיישבנו ואכלנו. היה טעים, אם כי כבר טעמתי לזניה טובה יותר, ודווקא קרוב יותר לבית (מסעדת נאפולי).
כשחזרנו לבית של סטיב, מיקה היתה סחוטה מעייפות (הג'ט לג משפיע עליה חזק) והלכה לישון, בזמן שאני חיברתי את המצלמה למחשב, שפכתי את כל התמונות מניו-יורק למחשב, תיקנתי כמה שמות, והראיתי לסטיב מה עשינו ואיפה היינו. בלי לשים לב צילמתי בניו-יורק (וקצת בפריז) 260 תמונות. צרבתי את כל התמונות לדיסק וניקיתי את כרטיסי הזכרון.
הבוקר התעוררנו ב6:15, התארגנו, התקלחנו ויצאנו מהבית של סטיב ב7:30 לכיוון תחנת הרכבת של רחוב 30 בפילדלפיה. תחנת הרכבת היא מהממת ביופיה, כמעט כמו היופי של תחנת Grand Central בניו-יורק. הגודל, השיש, ההשקעה, וכל זה בשביל נוסעים שנהנים מזה לא יותר משעה.
קנינו כרטיסים לוושינגטון (חברת הרכבות היא מונופול, לפי דעתי, ולכן הם מרשים לעצמם לקחת מחירים מופרעים לחלוטין) ועלינו לרכבת בלי שהספקנו לאכול משהו על הבוקר. הנסיעה עצמה לקחה שעתיים והיתה די משעממת.
הגענו לוושינגטון, אל תחנת Union Station – עוד תחנת רכבת מרהיבה ביופיה. נשארתי בפה פעור כשראיתי את אולם הכניסה של התחנה. מכיוון שהיינו רעבים ולחוצים בזמן, אכלנו במקדונלד'ס. אפילו מיקה טענה שלא היה טעים. טוב, לפחות שבענו. בדיעבד הסתבר לנו שבאולם הכניסה הגדול ישנן מסעדות נורמליות, אבל קצת מאוחר מדי.
תפסנו מונית עד למלון Best Western Capitol Skyline וקיבלנו חדר. זרקנו את המזוודות בחדר ויצאנו לטייל. הלכנו ברגל דרך השכונה בה נמצא המלון לכיוון ה Mall, וראינו שהמלון נמצא בשכונה שאמנם צמודה לאתרים לאומיים אמריקאים, אבל היא בהחלט לא שכונת פאר. הומלסים, הזנחה, טיפוסים מפוקפקים וחשודים... מזל שאנחנו פה רק יום וחצי.
הגענו למוזיאון התעופה והחלל של Smithsonian Institute. המוזיאון מציג את אבני הדרך בהיסטוריה הקצרה של התעופה (האזרחית והצבאית), את התעופה בחלל והמירוץ לירח ולחלל בין האמריקאים לסובייטים בזמנו, תערוכה שמסבירה את הפיזיקה שמאחורי המטוס, תערוכה על האחים רייט, ועוד. המוצגים שם הם בגודל טבעי, אם זה מנוע של מטוס מתחילת המאה ה-20 או מטוס קרב חדיש.
בילינו שם יותר משלוש שעות ונהנינו מאוד (אם כי ההליכה המרובה קצת מתישה). מכיוון שהקדמנו את לוח הזמנים, מיקה הציעה שנלך למוזיאון הטבע הקרוב (גם הוא של ה Smithsonian). מוזיאון זה מכיל תערוכות בנושאים כמו היונקים, דינוזאורים, השלד, יהלומים, קולות מן העולם, תרבות העמים הדרום-אמריקאים, ועוד. מוזיאון מרתק, שצריך להקדיש לו יום שלם לפחות, וחבל שאין לנו אותו.
אחרי שיצאנו מהמוזיאון פנינו מזרחה והלכנו עד בניין הקפיטול, מקום מושבם של הקונגרס והסנאט האמריקאים. הבניין יפהפה, במיוחד בשעות אחה"צ כאשר השמש מאירה אותו. כרגע בונים שם מרכז מבקרים חדש, ולכן רובו של הבניין והשטח עליו הוא בנוי סגורים ונמצאים שם מנופים גדולים שמכערים את המקום. חבל.
מאחורי בניין הקפיטול, בכיוון מזרח, נמצאים עוד שני בניינים מהממים: ספריית הקונגרס, הספריה הגדולה ביותר בעולם, ובית המשפט העליון, אשר נבנה בצורת הפרתנון באתונה. הבניינים האלה, כמו גם בנייני המשרדים שסביבם, בנויים כולם בסגנון יווני-רומי, משיש טהור בד"כ, ומקרינים עוצמה וגאווה בצורה מרשימה ביותר.
חזרנו למלון והחלטנו לאכול משהו. מול המלון יש רק מקדונלדס וWendy's אז המשכנו קצת הלאה ומצאנו סניף של Taco Bell משולב עם KFC. זה סניף קטן שבו אוכלים המקומיים, ולא העשירים שבהם. המקום היה ממש מפחיד, ולכן אכלנו והסתלקנו כמה שיותר מהר.
מחר נעבור לאורכו של ה Mall ומחרתיים שוב טסים.
[הבא]
