יום רביעי, 13 באוגוסט 2008

12/04/06 - סאן לורנצו דל אסקוריאל

[הקודם]

ביום שני בבוקר, אחרי שסיימתי לכתוב, אכלנו ארוחת בוקר, ארזנו את המזוודות ועשינו צ'ק-אאוט. הלכנו לכיכר הענקית Plaza Castilla, שם נמצאים מגדלי Kio העקומים אבל מרשימים.

נסענו במטרו עד תחנת האופרה ומשם ברגל אל הארמון. זהו הארמון בו חיה משפחת המלוכה הספרדית עד שנות ה-30 של המאה ה-20, ועד היום מתקיימים בו אירועים רשמיים מפעם לפעם. התחלנו את הסיור הלא-מודרך שלנו בתצוגת השריון והנשקים המרשימה, שם מוצגים פריטי שריון של אבירי המלך מימים עברו, כלי נשק (החל מחרבות ורמחים וכלה ברובים ואקדחים) ומגנים. בכל פינה עומד שם שומר שכל תפקידו בחיים זה להזכיר לאנשים שאסור לצלם עם פלאש או עם חצובה (עוד מוטיב חוזר). עשינו את מיטב יכולתנו לצלם מה שאפשר, כמה שיותר טוב.
סוזן הרגישה קצת עייפה, והלכה לנוח קצת על ספסל. המשכנו לתצוגה של בית המרקחת המלכותי, שם מוצגים כדים המכילים חומרים כימיים שונים מהם רקחו תרופות ושיקויים החל מהמאה ה-18, וגם הכלים ששימשו את הרוקחים והרופאים המלכותיים. גם כאן - לא פלאש, לא חצובה.
משם נכנסו אל הארמון עצמו. בכניסה ישנו גרם מדרגות מפואר, עם ציורי קיר ותקרה, המבשר את בשורת הארמון כולו. בהמשך חדרים מפוארים יותר ויותר כשהפאר מהמם, הזהב בכל מקום, ציורי התקרה משאירים פיות פעורים והנברשות גדולות ומצועצעות בצורה מעוררת השתאות.
בתוך הארמון קתדראלה פרטית של בני המלוכה, מרשימה כמעט כמו הקתדראלות האחרות ברחבי העיר. ישנם חדרים מקושטים בסגנונות שונים ובעלי אופי ותפקיד מסוימים, וכל חדר הצליח להוציא מאיתנו קריאות התפעלות נוספות.

החלטנו שהשעה מספיק מאוחרת (16:00) בשביל לנסוע לשדה התעופה לקחת את ההרכב השכור שהזמנו. נסענו כולנו במטרו, דרך כל העיר כמעט, עד שדה התעופה, שם המתין לנו רכב מסוג Fiat Croma סטיישן עם מנוע דיזל מכובד, מרווח ומפנק ברמה שלא מתאימה בדרך כלל לפיאט. נסענו חזרה לעיר, לכיוון העיר החדשה, ממזרח לעיר העתיקה, דרך אזור שנראה מאוד יפה (אולי בפעם הבאה...) מצאנו מקום חניה קרוב לתחנת Atocha - תחנת הרכבת הראשית של מדריד, אליה מגיעות רכבות מערים שונות בספרד ומחוצה לה.

נכנסנו לפארק Retiro, שהוא פארק רחב ידיים בסגנון הסנטרל פארק בניו-יורק, אבל קטן בהרבה. במיטב המסורת, עברנו בפארק גנים מטופחים, שבילי עפר להולכי רגל ואופנים ובתי קפה בכיכרות חצץ. עברנו דרך Palacio de Cristal, ביתן תצוגות נחמד, הבנוי מזכויכית ושוכן ליד אגם קטן מלא ברווזים ודגים.
בלב הפארק נמצא אגם גדול יותר, שם שטים אנשים בסירות מושכרות, ומעליו מונומנט ענק לזכר אלפונסו ה-XII, גדול בצורה לא פרופורציונאלית למונומנטים אחרים בעיר.

בקצה הפארק נמצאת כיכר Plaza de la Independencia, ובה שער גדול Puerta de Alcalá, שער מרשים המציין את כניסתו של קרלוס ה-III אל העיר לאחר נצחונו. משם הלכנו לאורך רחוב Calle de Alcala, אחד הראשיים בעיר, אל הכיכר הבאה: Plaza de Cibeles, אשר במרכזה מזרקת Fuenta de Cibeles (היבשה לצערנו). , ומסיבה מספר בניינים חשובים בגין בניין Banco de España וארמון Placio de Comunicaciones - בית העירייה.
חזרנו עם המטרו לתחנת Actocha וראינו בחטף את הגן הטרופי שמשתלב בלב התחנה. הגענו לרכב ונסענו ישירות לטולדו, אל המלון שהזמנו דרך האינטרנט ערב לפני כן.

כשהגענו למלון, יצאנו שלושתנו לאכול ארוחת ערב בעיר, וסוזן הלכה לישון. המסעדה שעליה המליצו לנו היתה מלאה, ולכן המשכנו למסעדה אחרת בעיר העתיקה. העיר שבתוך החומות היא אכן עיר עתיקה; רחובות העיר אינם עולים ברוחבם על 2.5-3 מטרים, וקשה מאוד למצוא חנייה. לבסוף מצאנו חנייה (לא לפני שלון חרך את הקלאץ' עד מצב מדיום - וול) ואכלנו במסעדה פשוטה ולא יומרנית, ארוחה דומה לזו של הערב הקודם, אבל בכמה הבדלים: האוכל היה יותר עממי, השירות מהיר יותר, והמחיר קצת יותר זול. שתיתי כוס יין ולכן הגעתי חזרה למלון והתמוטטתי על המיטה, מה גם שהשעה היתה כבר כמעט 1:00 בלילה.

אתמול, קמנו בשעה 8.5 בערך, אבל לקח לנו קצת זמן להתארגן (אריזה של מזוודות, העברת תמונות, ארוחת בוקר...). הגענו אל העיר העתיקה שם אדם נחמד מצא לנו מקום חניה (בשבוע הקודש החנייה לא עולה כסף... כמה נחמד), וגם הזמין אותנו לבוא ולהתרשם מהמזכרות שהוא מוכר בחנות שלו, שבאופן מאוד נוח נמצאת בקרבת מקום. הגענו לקראת צהריים אל כיכר העירייה, שם ממוקמת הקתדראלה הגדולה של העיר. לקתדראלה צריחים קטנים ומגדל פעמונים גדול ויפה. בתוך הקתדראלה גן נחמד, מוקף במסדרונות מקושתים ומעוטרים בציורי קיר. לצערנו הקתדראלה היתה סגורה עד השעה 16:00 ולכן הקפנו אותה והתחלנו את מסלול ההליכה של מישלן. העדפנו להגיע קודם כל אל בית הכנסת העתיק Sinagoga del Transito שנסגר מוקדם. זהו בית-כנסת שהיה פעיל עד גירוש ספרד, ובתוכו מוזיאון לתולדות בקפלה היהודית ההיסטורית, בספרד, קהילה שמתוכה יצאו חכמים ומשוררים חשובים. אולם בית הכנסת, אולם התפילה, שומר והוא מרשים מאוד.

המשכנו למנזר San Juan delos Reyes, אשר בו כנסייה מרשימה וגן יפהפה מוקף מסדרונות מקושטים בסגנון מעורב גותי-מוסלמי. מישלן נתן לכנסייה והמנזר כוכב אחד, אבל אנחנו התרשמנו שמגיעים יותר כוכבים.

חזרנו קצת אחורה אל Synagoga Santa María la Blanca, בית כנסת שהוסב לכנסיה במאה ה-15. על אף זאת, נשתמרו במבנה מספר סממנים יהודיים, כמו גם סגנון הבנייה אשר הושפע מאוד מתור הזהב בתקופת המוסלמים.

לאחר עצירה לגלידה ושתייה, הגענו אל כנסיית סנטו טומה Santo Tome. הכנסייה עצמה ממוצעת (יחסית לכנסיות אחרות כמובן...), אבל האטרקציה העיקרית במקום הוא ציור של אל-גרקו, המתאר את קבורתו של הרוזן מאורגאז. בתמונה זו כל פרצוף הוא פורטרט של אדם אמיתי, וכנראה שגם את עצמו הוסיף הצייר לתמונה. כאן כבר החמירו את התנאים ועמדו על כך שלא נצלם בכלל. בכל זאת הצלחנו להגניב כמה תמונות (נקווה שהן בסדר) והמשכנו לכיוון הקתדראלה בחזרה.

לפני הקתדראלה השתרך תור ארוך כשהגענו, מה שלא מנע מאיתנו להיכנס. לון מצא את הקופה לקבוצות וחסך לנו המתנה של חצי שעה. פנים הקתדראלה מדהים ושאיר אותנו עם פה פעור. פיתוחי שיש מרהיבים, קפלות קטנות לאורך שולי הקתדראלה ובלב החלל העצום שני דברים מיוחדים: קפלה ראשית בעלת עיטורים מפוארים ביותר ומסך ברזל מוזהב, וקפלה נוספת למתפללים רמי דרג, עם מקום למקהלה וספסלי עץ מגולפים באומנות. בנוסף ישנן תערוכות של אומנות טובי הציירים של המאות 16-19, חפצים ותלבושות בשימוש הכנסייה וגם כספת ובה מוצג זהב בגובה 3 מטר ומשקל 180 ק"ג שנלקח פעם בשנה לתהלוכה ברחבי טולדו. גם בקתדראלה אסור לצלם ובכל פינה עומד "No Foto!" וגוער באנשים, במיוחד אם הם משתמשים בפלאש או חצובה. שיחקנו את עצמנו טיפשים ובכל מקום צילמנו קצת לפני שהספיקו להעיר לנו, וגם קצת אחרי.

יצאנו מהקתדראלה בסביבות השעה 18:00 והחלטנו שאנחנו צריכים לסיים את היום מוקדם יותר. רצינו לנסוע למלון לאסוף את המזוודות שלנו, אבל בדרך נתקלנו בגשר יפה שהיינו חייבים לעצור לצלם, ואם כבר היינו באזור אז גם הגענו למוזיאון Santa Cruz שכבר היה סגור, רק כדי לראות את החזית שלו. לאחר מכן אספנו את המזוודות וחזרנו לעיר העתיקה כדי לאכול ארוחת ערב - דווקא במקדונלד'ס. היה מהיר ומשביע. השעה היתה כבר לקראת 21:00 כשיצאנו מהעיר לכיוון העיירה בה אנו נמצאים, נסיעה של שעה וקצת. כשהגענו חיפשנו מלון במשך כחצי שעה, ולבסוף מצאנו מלון במיקום מצוין.

היום נבקר במנזר העצום כאן ובעמק הנופלים.

[הבא]

אין תגובות:

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים