יום רביעי, 6 באוגוסט 2008

10/4/06 - מדריד

ביום שישי אכלנו ארוחת ערב אצל תמר יחד עם דנה. לאחר הארוחה נסענו אל דנה כדי לקחת ממנה את המזוודה הגדולה הירוקה שלידיה נתנה לה. התחלנו לארוז בשישי וסיימנו בשבת בצהריים. לון וסוזן הגיעו בדיוק בזמן עם אבא של לון והג'יפ הענק שלו, ועדיין הג'יפ היה מפוצץ כשהעמסנו את המזוודות שלנו מעל שלהם. מה שכן, סוחב כמו גדול.

הגענו לנתב"ג 2000 החדש בפעם הראשונה כנוסעים, והוא היה פשוט נטוש. כנראה שרוב עם-ישראל יוצא לחו"ל רק היום, מחר ומחרתיים, למזלנו הטוב. עברנו מהר מאוד את הבידוק והיה לנו מספיק זמן לאכול ארוחת צהריים מכובדת בביזנס לאונג' (כמה טוב שללון יש כל-כך הרבה כרטיסי אשראי...) ועוד לעשות קצת שופינג בדיוטי פרי.

שדה התעופה עצמו מרשים בגודלו יחסית לקודם, ועומד בשורה אחת עם טרמינלים גדולים אחרים שראינו ברחבי העולם. במצבו הנטוש הוא היה אידיאלי.

טיסת Air Madrid איחרה להמריא בחצי שעה, אבל זו היתה טיסה חצי ריקה (זו בסך הכל טיסה שניה שלהם מהארץ), מה שאפשר לכל אחד מאיתנו לתפוס שלישיית מושבים לעצמו. המטוס (אירבוס 319 חדש) היה מרווח, המושבים עם עור מרופד, היו מאוד נוחים ומיקה נרדמה שם יופי. במהלך הטיסה ישבתי עם לון כדי לסגור קצוות בתכנון ימי הטיול, בעזרת הלפטופ ומדריך מישלן, שני כלים שידיו מאוד שימושיים לכל אורך הטיול.

לאחר הנחיתה (שהיתה בדיוק ב-22:00), לקח לנו בדיוק 20 דקות לעבור את שלב הדרכונים-מזוודות, ונכנסנו אחר כבוד לספרד. כדי להגיע למטרו, היינו צריכים להיסחב עם המזוודות מטרמינל 1 לטרמינל 2, מרחק לא קטן, אבל בסוף הגענו. קנינו לכל אחד כרטיסי של 10 נסיעות, שזה אמור לכסות בדיוק את הצרכים שלנו, וזה גם הכי זול.

הגענו למלון לקראת חצות, אחרי החלפה של שלושה קווים והליכה עם המזוודות, וגילינו שפספסנו את שעת הסגירה של משלוח הפיצה למלון. שמנו את הדברים ויצאנו לחפש משהו לאכול באזור. המלון ממוקם באזור הפיננסי של העיר, כך ששבת בלילה זה לא בדיוק שיא הפעילות בו. עדיין, מצאנו איזו פיצרייה נחמדה שהסכימה להכין לנו 3 פיצות כדי לקחת איתנו. אכלנו במלון והתמוטטנו בסביבות 1 בלילה.

אתמול קמנו רעננים יותר, אכלנו כאן במלון ארוחת בוקר אירופאית דשנה (שלושה סוגי נקניק, מוצרי חלב, קוראסונים, דונאטס...) ויצאנו לראות את מדריד הישנה. התחלנו במנזר El Encarnacion, אבל התקיימו שם תפילות החג (אתמול היה יום ראשון של הדקלים) ולכן לא היתה אפשרות לראות את המקום. חבל.

המשכנו דרך רחובות עתיקים וסמטאות, למנזר אחר, Covento Descalzas Real, שם הצלחנו להיכנס עם אחד הסיורים המודרכים בתשלום. הסיור (5 יורו לאדם... לא זול) היה בספרדית רהוטה, והמדריכה סירבה להסביר גם באנגלית, למרות שידעה היטב שאנחנו לא מבינים מילה. השומר שליווה את הקבוצה התנגד באופן מובן לצילום עם פלאש, כמו בכל מקום, אבל משום מה התנגד גם לצילום בעזרת חצובה. נאלצנו לצלם כמיטב יכולתנו ביד חופשית, ולמזלנו במקומות מסוימים למצלמה אחת יש יתרון על השנייה, ובמקומות אחרים להיפך.

המנזר הוא מנזר פעיל, ובו ציורי קיר לרוב, גן מטופח, דמויות מסוגננות מעולם הנצרות מוצגות כבובות ראווה, וגלריה שלמה של ציורים בעלי ערך היסטורי (הייתי מפרט יותר אם הייתי מבין משהו מהסיור...). גולת הכותרת של אוצרות המנזר הוא חדר ובו שטיחי קיר ענקיים ובהם ציורים של סצנות מחיי ישו ושליחיו (מוטיב חוזר). מילים מתקשות לתאר, מזל שיצאו כמה תמונות טובות.

אחרי היציאה מהמנזר רצינו להתחיל את מסלול ההליכה של מישלן, אבל הבנות התחילו להשמיע קולות של "הרגליים כואבות והבטן מקרקרת" והתחלנו לחפש איזשהו מקום לשבת בו. בינתיים עברנו דרך רחובות מהממים ומלאי חיים כדי להגיע לכיכר Plaza Mayor, שכשמה כן היא. הכיכר יפהפייה, מלאה בבתי קפה ומסעדות, אנשים שניצלו את יום השמש החלקי כדי להתחרדן ותיירים לרוב. צילמתי שם פנורמה של 270 מעלות שאמורה לצאת יפה.

המשכנו הלאה לתוך העיר העתיקה, שבין בנייניה העתיקים פזורים מבנים מודרניים יותר, דבר שמאפיין את מדריד בצורה מובהקת. כל אזור העיר העתיקה מטופח בצורה מעוררת השתאות וכל רחוב הוא יצירת אומנות ארכיטקטורית. מבעד לסמטאות צרות מתנשאים מגדלי כנסיות וצריחי ארמונות, בערב רב של סגנונות בנייה, מאמצע ימי הביניים ועד ימינו.

לבסוף, התיישבנו דווקא במקדונלדס לארוחת צהריים, ליד בית האופרה הגדול. המקום קרוב למקום בו התחלנו את היום, Plaza De España, כבר נחמדה ובה מונומנט לזכר סרוונטס ויצירתו המפורסמת "דון קישוט איש למנשה", ושניהם קרובים לארמון המלוכה הספרדי והגנים הנרחבים שלו.

לאחר שחזרנו למסלול העיר העתיקה, עברנו דרך כנסיית San Miguel (ראינו את החזית המרשימה אבל לא נכנסנו) והרחוב הראשי של מדריד - Calle Mayor, שבו מספר אתרים בעלי חשיבות היסטורית. ראינו את Plaza de la Villa, כיכר שבה ארמון ששימש כבית העירייה הישן של מדריד.

המשכנו דרך צמד כיכרות שהיו פעם האזור המסחרי של העיר העתיק, ושתיהן צמודות לכנסיית San Andreas הנראית טוב יותר מכיכר Plaza de Los Carros, בה מתרכזים מאות צעירים (אנחנו החלטנו שזו כיכר "המאגניבים"). חתכנו לכיוון מערב אל הגנים שמדרום לארמון, שם עצרנו בנקודת תצפית. באזור זה רצינו להיכנס לכנסיית San Francisco El Grande, אבל היא בשיפוצים ולכן הסתפקנו ברושם חיצוני של החזית הרחבה.

חזרנו מזרחה והגענו עד כנסיית San Isidoro, בה קבור פטרונה של העיר. במקום התחילה תפילה ולכן לא נשארנו הרבה זמן. הלכנו עוד קצת והגענו ללב ליבה של מדריד - Plaza de la Puerta delsol, כיכר הומת אדם שהיא הגרסה המקומית של טיימס-סקוור בניו-יורק: פרסומות ענק, תנועה בלתי פוסקת של אנשים, ובית הדואר שעליו השעון הרשמי של ספרד כולה. מהכיכר נמדדים המרחקים לכל מקום בספרד.

חזרנו תשושים למלון כדי לנוח ולהירגע מההליכה המאומצת של היום, ומאוחר יותר (אחרי שראינו את כל התמונות) יצאנו לאכול ארוחת ערב באזור מרכז העיר, שם היתה מסעדה שקיבלה המלצה ב-Ynet. "היתה" מסעדה, היא המונח המדויק, מכיוון שהיא כבר נסגרה ואין לה זכר. הסתובבנה באזור ה-Gran Via, וחפשנו מסעדה סבירה. סוזן קצת נבהלה מכמות הזונות באזור ומיקה נגעלה מההרגל הספרדי לזרוק את כל האשפה על הרצפה במסעדות. בסופו של דבר הגענו למסעדה נחמדה ב-Plaza Mayor, שם ישבנו לאכול ארוחת שלוש מנות, לא יקרה במיוחד. השעה היתה מאוד מאוחרת (סיימנו את הטיול ב-20:30 ועדיין היה קצת אור יום) כך שהגענו בחזרה למלון דרך המטרו, והלכנו לישון בסביבות 1 בלילה.

היום אנחנו מסיירים בעיר החדשה, בארמון ובגניו, ממשיכים אחה"צ לטולדו דרך שדה התעופה כדי לקחת את הרכב.

[הבא]

אין תגובות:

הספירה לאחור

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים