יום רביעי, 7 במאי 2008

אקטואליה 7/5

שמש או גשם, שרב או כפור, בלה בלה בלה. אני והפה הגדול שלי. אבל השבוע יש עדכון, ויש חדשות.

בחול המועד פסח עבדתי כרגיל, חוץ מיום חמישי, בו לקחתי יום חופש מרצוני ה"חופשי" (החברה שאני עובד אצלה היתה סגורה באותו יום). באותו יום הגיעו פועלי בניין והתחילו לעשות שיפוץ בדירה שלידנו. הדייר שגר שם נפטר בחודש אוקטובר, ועכשיו כנראה שהדירה נמכרה. בעלת הבית החדשה החליטה שצריך לבנות את הדירה מחדש (אני לא יכול להאשים אותה) ולכן השיפוץ החל בהריסת כל הקירות הפנימיים. מן הסתם זו פעולה קשה, שמצריכה פטישים כבדים ופינוי ההריסות. הרעש היה בלתי נסבל, וכולנו סבלנו ממנו. הרעש נמשך כל השבוע שעבר ולתוך השבוע הזה. מיקה הגיעה למצב שהיא היתה חייבת לברוח מהבית עם כרמל. פעם לאמא שלה, פעם למשרד (אגב, היא קיבלה את הפיצויים שלה), פעם לפארק. רעש, אבק, נזקים לקירות אצלנו בדירה (קירות של נייר, בניה בת 50-60 כמו כלום) וגם בחדר המדרגות... טוב שאנחנו עוברים תוך 3 חודשים. לאחר הריסת הקירות עקרו את כל הצנרת והחשמל, הקימו קירות חדשים, והתחילו לקדוח כדי לשים צנרת וחיווט חשמל חדשים. אתמול הם כנראה סיימו את החלק הרועש ועברו לצבע, אז נהיה קצת שקט. הקטע המעצבן הוא שהדיירת החדשה לא טרחה אפילו לשים שלט "בין התאריכים אלה-ואלה אני משפצת, יהיה רעש ולכלוך, עמכם הסליחה".

בשישי של פסח אכלנו ארוחת ערב אצל תמר עם דנה ובשבת נסענו לחיפה. אמא שלי חזרה לעבודה אחרי 6 שבועות של חופשה מאולצת, אל הבלגן הרגיל של אלביט, והחיים חזרו למסלולם. בשישי האחרון אכלנו שוב אצל תמר, הפעם רק אנחנו והיא.

בשבוע שעבר הודיעה לי האחראית עלי כאן שהחוזה של מוביילאקסס עם אינטרביט עומד לפוג בסוף מאי, והוא לא יחודש. אין מספיק עבודה לשני אנשי ג'אווה, ולכן אני לא אמשיך, ואעביר הכל לאשת הג'אווה שעובדת איתי. זה לא בא כהפתעה, אלא יותר כהצטרפות מקרים משמחת. כבר לפני החג דיברתי עם הבוס הישיר שלי לגבי התחלת חיפוש של הפרוייקט הבא, מפני שכאן הרגשתי שאני קמל. קורות החיים שלי התחילו להתרוצץ, וביום שני הקרוב יש לי כבר ראיון אצל חברה בראשל"צ. קצת רחוק (מהוד השרון) אבל ניתן להם צ'אנס.

בשבת, אחרי תשעה חודשים בבית, יצאנו לטייל. הגענו לסיור בגן הלאומי עין חמד, פינת נוי קטנה בדרך לירושלים. המקום מותאם לנכים, ולכן הסתובבנו שם עם כרמל והעגלה בלי בעיות. בעקרון זה מקום נחמד, לצד נחל כסלון, שבו שטח לפיקניקים (ואכן אנשים ערכו שם חזרות גנרליות לקראת יום העצמאות) וגם שרידי מבצר צלבני מהמאה ה-12. היה נחמד, לא יותר מדי חם, ובפעם הראשונה כרמל גם שתתה מים מהבקבוק. אגב, היא כבר מתהפכת חופשי מהגב לבטן, ובימים האחרונים גם הצליהח כמה פעמים להתהפך מהבטן לגב. אוטוטו היא מתגלגלת לנו בבית, ואז זוחלת, ואז הולכת ורצה.
לון הצטרף אלינו לסיור (הוא ישן אצל עופר, סוזן חזרה לארץ רק אתמול לפנות בוקר), ואחריו הוא נסע לשדה"ת כדי לאסוף את נילס ואילונה, הזוג ההולנדי הנחמד שטייל איתנו בטיבט בספטמבר. הם הגיעו לארץ לחופשה של שבועיים, בין היתר כדי להיות כאן בחגיגות ה-60 למדינה וגם לטייל בנופי ארץ הקודש. נילס כבר היה כאן מספר פעמים, אבל בשביל אילונה זו פעם ראשונה. לון הגיע איתם לעין חמד, שם חיכינו לו, ונסענו לכפר הסמוך אבו-גוש בשביל לאכול צהריים. מן הסתם הלכנו איתם לאכול אצל אבו שוקרי המקורי. הזמנו מגוון של מנות, והם טעמו חומוס, טחינה, פלאפל, ולקינוח כנאפה ובקלאווה. כמובן שלימדנו אותם מה עושים עם הפיתות...

ביום ראשון מיקה באה איתי לעבודה, כדי לברוח מהרעש וגם כדי להכיר לאנשים שאני עובד איתם את מיקה וכרמל. כולם התמוגגו מכרמל (ובצדק) ובצהריים הן באו לאכול איתי. אח"כ הסעתי אותן להוד השרון וחזרתי לעבודה.

היום חצי יום, מחר סופ"ש ארוך, ביום ראשון חוזרים לשגרה.

אין תגובות:

הספירה לאחור

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים