יום רביעי, 25 בפברואר 2009

18/9/07 - גיאנטסה

[הקודם]

דבר אחד טוב יש בזה שאנחנו מקדימים את לוח הזמנים - בבוקר הכל הולך באיזי. קמנו אחרי 7:00, אכלנו בוקר ב-8:00 (התפריט הקבוע, רק שהפעם היה גם לחם מתוק) ויצאנו לדרך רק ב-9:30.

בדרך משיגאטסה נעצר אחד מנהגי הג'יפים על מהירות מופרזת, ולכן הנהגים הזהירו זה את זה ונסעו לאט (60 קמ"ש), למרות זאת, הגענו הנה לגיאנטסה Gyantse כבר ב-11:30 וקיבלנו חדר דומה לזה שהיה אתמול.

המדריך אמר שב-14:30 יוצאים לכיוון המנזר, אבל אנחנו החלטנו לא לשבת שלוש שעות ולבזבז את הזמן במלון מול CCTV9 (הערוץ האנגלי של רשות השידור הסינית, בעיקר חדשות עסקים, תיירות פנים ותרבות מזרח אסיאתית. בקיצור, משעמם) ולכן יצאנו כדי לצלם את המבצר Dzong המתנשא מעל העיירה. את המבצר ואת המנזר ראינו כבר מהכביש לגיאנטסה, והמלון בו אנחנו לנים לא רחוק מהם. האמת שגיאטסה היא באמת עיירה, לעומת שיגאטסה (העיר השנייה בגודלה בטיבט), ולכן הכל קרוב והכל במרחק הליכה. בכל אופן, שוטטנו בעיירה בחיפוש אחרי נקודה טובה לצילום ומצאנו את עצמנו בפאתי העיר הטיבטית העתיקה אשר לרגלי המנזר והמבצר. משם צילמנו בתאורה מושלמת.

חזרנו בחזרה למלון בדרך אחרת, דרך השדרה הראשית. נחנו קצת, ויצאנו שוב עם כל הקבוצה לכיוון המנזר, הפעם עם הג'יפים (בכל זאת, מרחק של משהו כמו חצי שעה הליכה). בחוץ טפטף, ופחדנו שהטיול של היום ייהרס לנו, אבל די מהר התברר שזה היה טפטוף חולף והשמים התבהרו לחלוטין, עם ענן פה ושם.

בכניסה למנזר חילק המדריך כרטיסים ונכנסנו למבנה הראשי, אולם האסיפה. כדי לצלם בפנים נדרשנו להפרד מY20 (סביר הרבה יותר מהסכום המטורף בשיגאטסה...), ואני התחלתי לצלם ללא הכרה, ותודה לחצובה.

באולם האסיפה נערכות התפילות המרכזיות של הנזירים, ואכן בזמן שהיינו במקום הגיעה קבוצת נזירים ונשאה תפילה לנגד עינינו תוך כדי שהתיירים מצלמים אותם, אפילו עם פלאש (חוצפה של תיירים...), ובסוף התפילה אכלו בשקט.

לצידי אולם התפילה ישנם חדרי קבורה, בהם פסלי בודהה ענקיים, אשר חלקם מקוריים וחלקם שוחזרו לאחר ההרס הגדול של מהפכת התרבות בסין של שנות ה-60. חשיבותו של המנזר היא למעשה ציורי הקיר המרהיבים בו, אשר מהווים את אחד משיאי אמנות ציורי הקיר הבודהיסטית. המקום מהמם ביופיו ומשרה אווירת קדושה ומדיטציה גם למי שאין לו זיקה לבודהיזם.

האטרקציה המרכזית במנזר הוא הKumbum, מבנה פירמידלי, בעל 7 קומות, מעוטר בגג זהב מפואר, כאשר בכל קומה ישנן קפלות קטנות ובהן ציורי קיר מיוחדים ופסל של אחת מדמויות המיתולוגיה הבודהיסטית. המאמינים הבודהיסטים עוברים בין הקפלות ושמים שטר ליד כל אחד מהפסלים, והנזירים אוספים את הכסף למטרת תחזוקת המנזר ומחייתם שלהם.

נפרדנו מעוד Y10 כדי לצלם במקום, ושוב החצובה אפשרה לי לצלם במקומות חשוכים למדי. צילמתי את הפסלים וציורי הקיר בקומה הראשונה, וקצת בקומה השניה, ובשלב מסוים הבנתי את הרעיון והתחלתי לחשוב על המסכנים בבית שיצטרכו לראות בודהה אחרי בודהה במשך כמה דקות טובות בלי הסברים מספקים (או גרוע מזה – עם הסברים). עליתי לקומה האחרונה ונשימתי נעתקה אל מול הנוף המדהים (מגובה של 35 מ' אפשר לראות לא מעט).

המדריך, שבאולם האסיפה עוד זרק כמה מילים של הסברים, הודיע שמחר יוצאים לדרך ב-4:00 (עוד קטע דרך בבנייה) ונעלם, משאיר אותנו לראות את יתר המנזר והמבצר בעצמנו. אחרי שיצאנו מהמנזר התחלנו ללכת לכיוון העלייה למבצר. הלכנו עם ההולנדים והנפאלי עד צומת ראשי ושם נפרדו דרכינו. אנחנו עלינו בדרך הארוכה והמתפתלת למבצר והם חזרו למלון (פדלאות...).

בכניסה לשביל הנחש למבצר עמדה אישה וביקשה 30 Y מכל אחד. לא מעט, אבל רצינו להגיע לראש המבצר בשביל הנוף. Lonely Planet רמז שאין לנו מה לראות בטירה עצמה, אבל הנוף שווה את העלייה. כרגיל, הוא צודק. שילמנו את הכסף וביקשנו כרטיסים. האישה בדקה ובדקה, ולבסוף הסתכלה ימינה ושמאלה והחזירה לנו 10 Y לכל אחד ובזה נגמר העניין. השוק השחור במיטבו.

העלייה למבצר היתה לא קלה, אבל לאורך הדרך נגלתה לנו העיירה כולה, עם השדות וההרים המקיפים אותה. בראש המבצר נגלה לענינינו הנוף לכיוון העיר העתיקה והמנזר, ואכן הנוף היה מהמם. שווה את הכסף, במיוחד בגלל שהגענו לפני השקיעה והיתה לנו תאורה כמעט מושלמת.

ירדנו את כל הדרך בחזרה למטה והלכנו ברגל בחזרה למלון. בדרך נכנסנו לסופרמרקט וקנינו קצת קשיו, מים ומיץ תפוזים אמיתי. הציעו לנו להצטרף לארוחת ערב אנשים מהקבוצה, אבל לון היה גמור וגם אני לא בדיוק רעב, אחרי ארוחת צהריים שאכלנו באיזו מלכודת תיירים. חזרנו לחדר והתארגנו לשינה.

מחר, כאמור, קמים שוב מוקדם, כדי להגיע לאגם Yamdrok Tso, אגם קדוש לטיבטים ומשאב טבע זמין לסינים. מחר בערב כבר נגיע ללהסה עפ"י התכנון.

[הבא]

אין תגובות:

הספירה לאחור

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים