יום שישי, 6 בפברואר 2009

דווקא הפעם, מפלגה קטנה!

לאחרונה אני מדבר עם הרבה אנשים על הבחירות, מה הם הולכים להצביע ולמה. אני מציע את דעתי, ומנסה להסביר מדוע התנועה הירוקה-מימד היא הבחירה שלי, מדוע אני מאמין במפלגה הזו ומדוע לדעתי היא תעבור את אחוז החסימה ותצליח להשפיע מבפנים.

רבים טוענים שהצבעה למפלגה קטנה היא בזבוז של קול, מפני שגם אם תעבור את אחוז החסימה, חבריה לא יוכלו להשפיע על שום דבר. יש בכנסת קומץ של פרלמנטרים ישרים, שרואים את טובת הציבור לנגד עיניהם (בכנסת האחרונה אפשר לציין לשבח את סטס מיסז'ניקוב מישראל ביתנו, את גלעד ארדן וגדעון סער מהליכוד, את אריאל אטיאס מש"ס, את אופיר פינס ושלי יחימוביץ' מהעבודה, את דב חנין מחד"ש וכמובן את הרב מיכאל מלכיאור, מקום ראשון ברשימת תי"מ) ואני טוען שצריך לחזק אותם, להוסיף חברי כנסת הגונים (וזה לא אוקסימורון) ולהחליש את כוחם של המושחתים למיניהם, ומפלגה קטנה ונחושה כמו תי"מ היא בדיוק מהסוג הזה.

זו הפעם השישית שאני הולך להצביע (אם סופרים את בחירות 2001) ואני מרגיש שזו הפעם הראשונה שאני הולך להצביע הצבעת אמון אמיתית, מפני שאני מרגיש שאני מכיר את האנשים שאני בוחר בהם. קול למפלגה כמו קדימה יעזור לרוחמה אברהם לשמור על הכסא שלה, אבל לא באמת יתרום לשינוי המציאות. רוב האנשים שאני מדבר איתם הולכים לבחור את הרע במיעוטו, ואני אומר למה להתפשר על מפלגות של מכבי שריפות ואוכלי חינם? למה לא ללכת עם תנועה בעלת כוונות טהורות, עם אנשים שהוכיחו את עצמם?

ב-10 בפברואר שמים "ה" בקלפי, ומתחילים את השינוי בפוליטיקה הישראלית.

אין תגובות:

הספירה לאחור

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים