יום שני, 3 באוקטובר 2011

אקטואליה מוזיקלית

ביו ראשון 11/9 אספתי את לון מהבית (2 דקות מהעבודה שלי) ונסענו לפ"ת, למקום שנקרא ג'מס, לראות הופעה של איה כורם. זהו פאב-מבשלה, שמייצר את הבירות המצוינות שלו בעצמו, ובסוף הערב לון אפילו לקח מארזי בירה הביתה. התיישבנו בשולחן בצידה השמאלי של הבמה עם קנקן בירה ודיברנו עד שתתחיל ההופעה.

באיחור אופנתי קל איה עלתה על הבמה עם בן-זוגה, אדם בן אמיתי, שליווה אותה בגיטרה (ועליו עוד בהמשך), ושניהם נתנו הופעה מצוינת. ההופעה התבססה ברובה על שירי האלבום החדש, "לאלף את הסוסים", אבל כללה גם לא מעט שירים משני אלבומיה הקודמים בביצועים נהדרים. הם ביצעו שיר של אדם ביחד, ובאחד ההדרנים הוא שר עוד שיר שלו. בין השירים איה הקסימה את הקהל עם סיפורים על האלבום החדש, חוויות שחוותה במאהלי המחאה אליהם הגיעה הקיץ, ובכלל אנקדוטות על השירים. ההופעה נגמרה הרבה יותר מדי מהר, ואנחנו נשארנו עם טעם של עוד.

ביציאה ישב מר בן אמיתי עם דוכן מאולתר ובו דיסקים של איה למכירה. ברכתי אותו על הופעה מצוינת וקניתי את "איה כורם" ואת "שפה זרה", שרציתי מזמן לקנות ולא יצא לי. על הדרך שאלתי אותו למה הוא לא מוכר גם דיסקים שלו, והוא הפנה אותי לבאנדקאמפ שלו. למחרת נכנסתי, שמעתי וקניתי גם את האלבום שלו (עוד על כך, כאמור, בהמשך). בסוף שאלתי אותו אם יש אפשרות להגיד שלום לאיה, במידה והיא לא עייפה מדי. הוא נכנס מאחורי הקלעים ואחרי כמה דקות יצא וסימן לנו שאין בעיה. נכנסנו בנימוס, מבויישים כמו בני נוער מוכי אבק כוכבים, ודיברנו איתה כמה דקות. היא מצידה היתה חביבה מאוד ושמחה לחתום על הדיסקים שקניתי, ולבסוף גם הצטלמנו יחד למזכרת. אני חייב לציין שהתרגשתי קצת, אבל לא עשיתי מעצמי צחוק גמור. איה, אגב, היא כנראה הבנאדם הכי נחמד בעולם, וקיבלה אותנו בחום ולבביות הרבה מעבר למה שציפיתי.

לאחר שבועיים של חריש עמוק על האלבום המצוין של אדם, "קעקוע", ראיתי פרסום להופעה שלו בקפה ביאליק. דיברתי עם לון, שהתלהב גם הוא מהכשרון הנדיר של הבחור, וב-27/9 הגענו יחדיו כדי לצפות בהופעה. המקום קטנצ'יק, ומכיל 50 איש בלחץ. אנחנו ישבנו על הבאר במרחק של שני מטר מהבמה. בשלב מסוים אדם הגיע עם הגיטרה האקוסטית והגיטרה החשמלית (עם מגברים ואפקטים שונים) וחיבר הכל לחשמל. כשהתחילה ההופעה היו שם 30 איש (ביניהם גם אביו של אדם, שאול בן אמיתי, אושיית גיטרה בפני עצמו). ההופעה כללה את רוב שירי אלבומו, ועוד שני קאברים ושני שירים חדשים.
השיר הראשון עוד היה עם החשמלית, ונשמע מצוין. מיד עם תחילת השיר השני קפץ הפיוז ובית הקפה כולו החשיך... אנשי המקום החלו לנבור בארון החשמל, אבל ההופעה חייבת להמשך, אז אדם לקח את האקוסטית ופשוט המשיך לשיר ללא הגברה, כמו מקצוען אמיתי. גם אחרי שחזר החשמל, החשמלית סירבה לשתף פעולה, ולכן כל היתר ההופעה היתה עם האקוסטית בלבד. הבחור הוציא מהגיטרה האקוסטית דברים שלא האמנתי עד היום שאפשר להוציא ממנה, ואני מנגן על גיטרה יותר ממחצית חיי. להגיד שהתרשמתי עמוקות זה אנדרסטייטמנט.
אדם הוא בחור צנוע, שלא מקדם את עצמו כמו שצריך, ולכן רוב האנשים פשוט לא שמעו עליו, גם לאחר ששיריו קיבלו לא מעט זמן אוויר בגלגל"צ. היינו צריכים לשאול במפורש אם יש לו דיסקים למכירה, ולון קיבל עותק חתום עבורו ועבור דינה. אדם גם נחמד מאוד, ממש כמו איה, וכשדיברנו איתו לאחר ההופעה על המשך דרכו, הוא אמר שהאלבום הבא "בתנור". אני מחכה.

כאן המקום לציין שאחרי ההופעה של איה, לון העלה את התמונות שלנו לפייסבוק, ואיכשהו נוצר קשר ביני לבין בחור בשם דורון מפורום המעריצים של איה ב"תפוז", שגם זכה בתחרות פייסבוקית בהופעה פרטית של איה אצלו בסלון. הוא הזמין, כמובן, את כל חברי הפורום, וגם אותי. אני עוקב אחרי הטוויטר של איה, חבר שלה בפייסבוק, קורא את הבלוג שלה ומזמר את שבחיה בכל הזדמנות... כנראה גם אני מעריץ :-)
במוצ"ש 1/10 הגעתי לביתו של דורון בראשל"צ, מעט באיחור. בתזמון מושלם, איה הגיעה עם הגיטרה ביחד איתי, והחבורה כולה (כ-15 איש) כבר הגיעה וחיכתה לנו. עבורי זה מפגש ראשון מסוגו ולא ממש ידעתי למה לצפות, אבל חברי הפורום האחרים היו מאוד נינוחים ואיה נראתה כמי שנפגשת עם חברים ותיקים. החבורה המגובשת ישבה, אכלה וצחקה, ואני בעיקר בחנתי אותם מהצד, משתדל להיות פתוח וחברותי. בשלב מסוים עברנו לחלק האמנותי, כשאיה יושבת על כסא עם הגיטרה ומולה קלסר עם מילים ואקורדים. את השירים בחרו חברי הפורום מראש, כך שזו לחלוטין לא היתה הופעה רגילה, בלשון המעטה. איה ביצעה את השירים הנידחים, אלה שרק המעריצים באמת אוהבים, והתגובות היו בהתאם. המארח דורון כמעט התעלף מרוב התרגשות (גם אני הייתי מרגיש כך אם סוזאן וגה היתה באה אלי הביתה עם גיטרה בשביל לשיר לי).
אחרי ההופעה היתה החלפת מתנות סמליות לראש השנה ועוד קצת דיבורים וצחוקים, ובנקודה מסוימת הבנתי שהשעה מאוחרת ואני צריך לזוז הביתה. נתתי לאיה מתנה משלי לראש השנה: את העותק השני של הספר של סוזאן, שקניתי ממש מזמן ואף פעם לא מצאתי למי להעניק. היא מאוד הופתעה ואני מקווה שהיא תהנה מהמתנה ושהספר ייתן לה השראה לעוד הרבה שירים נהדרים. מי יודע, אולי גם קאבר יצא מזה...

בחודש הבא איה מגיעה להופעה בכפר סבא. לא נלך?

אין תגובות:

הספירה לאחור

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים