יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

אקטואליה 23/8

חודש עמוס עבר על כוחותינו, אבל זה בסדר, אין נפגעים.

בשבוע בו היתה ההופעה של סוזאן וגה, היתה לתמר תאונת דרכים קלה... מישהי יצאה מרחוב צדדי, לא הסתכלה שמאלה, ופגעה בצידו הימני של הרכב של תמר שנסע ברחוב הראשי יותר. לא נעים, אבל לא נורא. לתמר שלום, ברכב השני ישבה מישהי בלי חגורת בטיחות ונפצעה קל. הנהגת הפוגעת הודתה באשמתה באזני השוטר שהגיע למקום, ותמר החליפה את החלקים שנפגעו (פח בלבד, אין נזק לשלדה) ע"ח הביטוח. הרכב נראה עכשיו יותר טוב מלפני התאונה.

באותו סופשבוע נסעתי עם יעל, לון ואסף גלעד לטיול שישי-שבת באזור הנגב הצפוני, אבל על כך ברשומה נפרדת.

ביום ראשון שאחרי הטיול התקיים ארוע חברה על חוף הים בהרצליה, כדי לחגוג את יציאתה של גרסה 3.0 של מוצרי אמובי. בירות, בשר על האש, מטקות, כדורגל, מוזיקה ומעגל מתופפים, כל המרכיבים של מסיבת חוף מוצלחת. היה נחמד מאוד, רק חבל שלא הבאתי את הגיטרה שלי.

ביום שישי האחרון של יולי נסענו לחיפה בבוקר. בילינו עם ההורים שלי ויעל עד אחה"צ, ובערך ב16:30 יצאנו בחזרה דרומה. התכנון היה לעבור דרך הוד השרון, לאסוף את תמר ולנסוע לחגוג את יום ההולדת של תמר במסעדה ברמת החי"ל בת"א. על כביש החוף, ליד נתניה, תוך כדי נסיעה במסלול השמאלי במהירות גבוהה למדי, לפתע שמענו "בום" רציני. הצמיג השמאלי הקדמי, שדלף ממנו אוויר בשבועות האחרונים וחשדתי שמשהו לא בסדר איתו, התפוצץ. מיד עצרתי את הרכב בשוליים השמאליים הלא-כל-כך-רחבים של הכביש, ושמתי עלי את האפוד הזוהר כדי לצאת ולהחליף גלגל. נעצרנו בדיוק מול תחנת דלק של סונול, והמתדלק שם ניסה לסמן לי להתרחק משולי הכביש, אבל שלושה נתיבים של מכוניות הפריעו לי לשמוע אותו. הבחור שם את נפשו בכפו, חצה שלושה מסלולים מהירים והגיע אלינו כדי להזהיר אותנו. לפני שהבנתי מה קורה הוא נכנס לאוטו וחתך איתנו את אותם שלושה נתיבים לכיוון תחנת הדלק, שם הוא תפס פיקוד והחליף עבורנו את הגלגל בבטחה ובמהירות. נתנו לבחור החביב טיפ נדיב והמון תודה. הודענו לתמר שלא נספיק לאסוף אותה ושכדאי שתיסע בכוחות עצמה לת"א, ובזכות ההחלפה המהירה של הגלגל הצלחנו להגיע למסעדה בדיוק בזמן. אגב, הארוחה (בה היו גם רביב, גל ואורי, דנה וליאור, תמר ואנחנו) היתה טעימה, אם כי המחירים גבוהים מדי לטעמי, ולא נראה לי שנחזור לשם מתישהו בקרוב.

ביום ראשון הגעתי עם הצמיג המפוצץ למוסך הצמגים של אלדן, כדי לברר מה קרה. בעל המקום פירק את הצמיג והראה לי שהג'אנט דפוק בחלקו הפנימי והחיצוני באותו מקום, ראיה ברורה לכך שעליתי עם הרכב במהירות על משהו קשיח. בכל מקרה, זהו נזק ולא בלאי, ולכן אלדן אינה נושאת בהוצאות. הג'אנט תוקן, הצמיג הוחלף, ואני בטח אראה את החיוב בתלוש המשכורת הקרוב. בעקבות המקרה התחלתי לחשוב האם הסדר הליסינג שווה את הסכום הנכבד שאני משלם כל חודש (3000 ש"ח מהברוטו על הרכב, ועוד מס שווי שימוש של כ-1800 ש"ח נוספים, מס שצפוי לגדול בינואר הקרוב). הגעתי למסקנה שאחזקת רכב פרטי (כולל ירידת ערך, ביטוח, טסט, תיקונים ודלק) תעלה משמעותית פחות מהסכום הזה, ולכן אם ברצוננו לחסוך כסף הגיע הזמן לוותר על נוחות הליסינג ולעבור לרכב פרטי. בנוסף, הגעתי למסקנה שאני לא מרוצה מהרכב המאוד-יקר שיש לנו כרגע. אפס אבזור ומנוע שבקושי סוחב, ועוד במחיר גבוה? למה מה קרה?

האפשרות הראשונה שעלתה אצלי היא טויוטה פריוס, הרכב ההיברידי המוצלח של טויוטה. לאחר שביצעתי נסיעת מבחן מוצלחת מאוד, השתכנעתי כמעט במאת האחוזים בבחירה הראשונית שלי. זהו רכב בקבוצה 4, ולכן יקר מרוב המכוניות המשפחתיות, ומצד שני צריכת הדלק שלו היא ללא אח ורע בשוק הישראלי. הרכב נוח לנהיגה, מרווח, מעוצב בעיצוב חדשני ומעניין, ובעל תא אחסון נרחב למדי. מנוע הבנזין, בנפח 1500 סמ"ק, נתמך במנוע החשמלי ושניהם ביחד מניעים את הרכב בקלות ובנעימות.

בכל זאת בחנתי את הרכבים בקבוצה 2, אליה משתייך גם הרכב הנוכחי. לאחר תהליך של קריאה מעמיקה באינטרנט, התייעצות עם אנשים סביבי ונסיעת מבחן על אחד הרכבים, החלטתי שאם כבר קונים, נלך על משהו נורמאלי, שלא נצטער על הקנייה במשך ארבע השנים הקרובות, ולכן ההחלטה הסופית נפלה על הפריוס. בקרוב מאוד אני אתחיל לחפש במודעות יד שנייה (הכוונה היא לקנות מודל 2007), ואני מקווה שאמצא משהו טוב.

בשבת 8/8 חגגנו לרביב יום הולדת אצל תמר. הגיעו משפחת שכטר המורחבת, כמו גם הקרובים מהקיבוץ. אכלנו ארוחה משפחתית עצומת מימדים, והתפעלנו מאורי הקטן, שכבר בן שמונה חודשים ואוטוטו כבר יושב. היה מאוד נחמד, אם כי מצבו של סבא של מיקה קצת מעיב על השמחה. האיש הציני והשנון, שהכרתי לפני כשמונה שנים, הולך ונמוג מפגישה לפגישה. מצבו הבריאותי מעולם לא היה מזהיר, אבל עכשיו גם מצבו המנטלי מתחיל אט-אט להדרדר... קשה להזדקן, אבל כמו שנאמר, זה עדיף על האלטרנטיבה.

בפינת החדשות הטובות: איילת ילדה בשעה טובה בת קטנה ושמה בישראל דפנה, שמצטרפת ליעל החמודה בת ה-3. עדיין לא יצא לנו לראות את הרכה הנולדת, אני מקווה שבקרוב.

בשישי 7/8 התקיימה בגן מסיבת סוף השנה, בה ההורים הוזמנו להנות עם הילדים הקטנים והגדולים. בהזדמנות זו ראיתי את המרתף ששופץ השנה לטובת קבוצת הילדים הגדולים לשנה הבאה. שבוע לאחר מכן היה היום האחרון של הגן, שיוצא לחופשה של שבועיים וחצי עד תחילת ספטמבר. הלכנו לקחת את כרמל מהגן ולהיפרד מהגננת והמטפלות, ובאותה הזדמנות הודיעה לנו הגננת על חדשות: נשכר גן חדש עבור קבוצות הילדים הגדולים, טווח הגילאים מתרחב עד גיל 5, והמחיר לשנה הבאה ירד. לכאורה אלה חדשות טובות, אבל אליה וקוץ בה: הגן החדש רחוק מזה הנוכחי, ואינו במרחק הליכה מהבית. הגננת העלתה רעיון לפיו נביא את כרמל לגן הנוכחי ברגל כל בוקר, היא תסיע אותה לגן החדש ותחזיר אותה אחה"צ, ומשם נוכל לקחת אותה ברגל הביתה. אנחנו לא בטוחים שזה רעיון כל כך טוב, וכרגע אנחנו חוככים בדעתנו לגבי האלטרנטיבות העומדות בפנינו.

בכל מקרה, כרגע כרמל בחופש. בשבוע שעבר חילקנו את היום בינינו, כך שאני נשארתי איתה עד הצהריים, ומיקה עבדה עד 13:00 ובאה להחליף אותי, כדי שגם אני אוכל לעבוד חצי יום. תמר עוזרת ככל יכולתה, וגם אמא שלי הגיעה היום כדי לבלות זמן איכות עם כרמל. קשה לטפל בילדה בת שנה ו-9 חודשים, במיוחד לבד, אבל אין ספק שזה כיף לבלות איתה כל כך הרבה זמן. היא כבר מדברת מילים כמעט שלמות, ובקרוב בטח תתחיל לחבר משפטים קצרים.

וכעת לתחזית. צה"ל קרא לי ליומיים מילואים בתחילת ספטמבר, באמצע החודש ישנם חגי תשרי (אזהרת אוכל!) ובסוף החודש כנראה תצא גרסא חדשה של התוכנה עליה אני עובד. חודש מעניין לפנינו...

אין תגובות:

הספירה לאחור

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים