[הקודם]
על הבוקר לון הודיע לי שדלקת שיניים ישנה נושנה פתאום התעוררה לחיים, והוא צריך טיפול שורש. במהלך היום הוא לקח אדוויל ועכשיו לפני השינה גם כדור אנטיביוטי כלשהו. נראה מה יהיה. אלה לא המדינות הנכונות לחוות בהן כאבי שיניים או מחלות כלשהן בכלל.
ארוחת הבוקר הפתיעה אותנו. במקום השילוש המקודש תה-טוסט-ביצה קשה קיבלנו בופה עם אפשרות לקפה או חלב חם, קורנפלקס, וכמובן גם טוסטים, ריבה, וביצים קשות. יצאנו מרוצים מהארוחה.
היום טיילנו דווקא במנזרים מחוץ לעיר. ב 9:30 אסף אותנו מיניבוס (שהיה קצת קטן מדי וחלק מהקבוצה נאלץ לעמוד) ונסענו לכיוון מנזר דרפונג Drepung, מצפון מערב לעיר. זהו אחד המנזרים החשובים למסדר הבודהיסטי גלוג Gelugpa ואחד הגדולים בעולם.
במנזר נמצא ארמון גאנדן Ganden, שהיה כס השלטון של הדלאי-לאמה השני עד החמישי (החמישי הוא זה שבנה את ארמון פוטאלה בתוך להסה, וקבע את להסה בתור עיר הבירה). בארמון אולמות תפילה מרהיבים, חדריהם הפרטיים (והסגפניים, יש לומר) של הדלאי-לאמה השונים שחיו במקום, קבריהם (או לפחות שרידיהם לאחק קבורת השמיים) וגם אולם קבלת הקהל. הארמון מעוטר בציורי קיר ופסלי דמויות הבודהה לרוב, ותוכנו של המנזר כמעט ולא נפגע במהפיכת התרבות של שנות ה-60, למזלנו.
משם עברנו לאולם האסיפה, שדומה לאולם האסיפה שבמנזר בגיאנטסה, ואין הרבה מה להרחיב עליו, מעבר להסברים על כל דמות, ציור וקישוט בהקשר הבודהיסטי שלהם, מה שלא אומר לנו הרבה בתור לא-בודהיסטים.
בשטח המנזר, שפעם הכיל כ-5500 נזירים וכיום מונה רק מאות בודדות, ישנם גם מבנים גדולים ומפוארים נוספים, אבל הספקנו לבקר רק במקצת ממה שיש לראות במנזר, בעיקר בגלל הזמן שנגזל עבור צילומי חצובה (אגב, בכל מבנה השארנו כסף עבור צילום – סה"כ Y80 רק על הזכות לצלם!) וגם בגלל שב 12:30 האוטובוס אסף את כולם בחזרה למלון, משאיר אותנו עם תחושת החמצה.
ההולנדים היו רעבים מאוד ולכן הלכנו לאכול במסעדה של המלון, שאתמול היתה סבירה. היום הגענו אליה בסביבות 13:00 כשהיא עדיין היתה ריקה, והזמנו אוכל. ההולנדים הזמינו קצת לפנינו, וקיבלו את המנות שלהם די מהר, ואני קיבלתי את שלי קצת יותר מאוחר. לון קיבל אך ורק את השתיה. לאחר המתנה די ארוכה פשוט קמנו ושילמנו את החשבון פחות המנה של לון, וכנראה שלא נאכל שם מחר מעבר לארוחת הבוקר.
אחרי מנוחה קצרה הגיע המיניבוס שוב ב 15:00 כדי לאסוף אותנו, הפעם למנזר Sera, מצפון לעיר. בהגיענו, המדריך אמר ששעת היעד היא 16:30, אך למודי לקח מהבוקר דחינו אותה ל 17:00.
מנזר זה דומה למנזר Drepung, אבל קטן ממנו ופחות מרשים. הדבר הייחודי בו, לשמו הגענו אחה"צ, הוא חצר הויכוחים, שם מדי יום בין 15:00-17:00 יושבים הנזירים ומדסקסים ענייני דת, כאשר אחד עומד מול אחד אחר (או שניים) ושואל אותו שאלות, תוך שהוא מכה כף אל כף בתנועה מוזרה. עמדנו (ישבנו) המומים ומשועשעים נוכח הטקס המוזר הזה.
ייחודו של מנזר זה הוא בכמות בתי הספר בו, ובחשיבותם לעולם הבודהיסטי. רובם עוברים כרגע שיקום (ושוב תודה לסינים). מבחינות אחרות, המנזר לא מרשים כמו זה שראינו בבוקר, אבל מיצג חצר הויכוחים היה נחמד. בסופו של דבר המדריך צדק, וב 16:30 מצאנו את עצמנו מחכים לאוטובוס.
חזרנו למלון, שמנו את הדברים ויצאנו עם ההולנדים לאזור הרובע הטיבטי, לאותו מלון שבו אכלנו אתמול בערב. מול
אותו מלון ישנו אינטרנט-קפה שדומה יותר למפעל. אולם ענק, שורות-שורות של מחשבים ולידם יושבים צעירים סינים ומשחקים משחקי מחשב או גולשים באינטרנט. עבור Y3 לשעה, תפסנו שלושה מחשבים. ההולנדים השתמשו בשניים ואנחנו השתמשנו באחד נוסף. העלינו תמונות נבחרות מתוך מה שצילמנו עד עכשיו לאתר של Picasa (תחת החשבון שלי) ושלחנו אימייל עם לינק לאלבום בתפוצת משפחה וחברים.
הלכנו לאכול באותה מסעדה ממול, כאשר לון לועס בעדינות, ומשם תפסנו מונית בחזרה למלון.
[הבא]
על הבוקר לון הודיע לי שדלקת שיניים ישנה נושנה פתאום התעוררה לחיים, והוא צריך טיפול שורש. במהלך היום הוא לקח אדוויל ועכשיו לפני השינה גם כדור אנטיביוטי כלשהו. נראה מה יהיה. אלה לא המדינות הנכונות לחוות בהן כאבי שיניים או מחלות כלשהן בכלל.
ארוחת הבוקר הפתיעה אותנו. במקום השילוש המקודש תה-טוסט-ביצה קשה קיבלנו בופה עם אפשרות לקפה או חלב חם, קורנפלקס, וכמובן גם טוסטים, ריבה, וביצים קשות. יצאנו מרוצים מהארוחה.
היום טיילנו דווקא במנזרים מחוץ לעיר. ב 9:30 אסף אותנו מיניבוס (שהיה קצת קטן מדי וחלק מהקבוצה נאלץ לעמוד) ונסענו לכיוון מנזר דרפונג Drepung, מצפון מערב לעיר. זהו אחד המנזרים החשובים למסדר הבודהיסטי גלוג Gelugpa ואחד הגדולים בעולם.
במנזר נמצא ארמון גאנדן Ganden, שהיה כס השלטון של הדלאי-לאמה השני עד החמישי (החמישי הוא זה שבנה את ארמון פוטאלה בתוך להסה, וקבע את להסה בתור עיר הבירה). בארמון אולמות תפילה מרהיבים, חדריהם הפרטיים (והסגפניים, יש לומר) של הדלאי-לאמה השונים שחיו במקום, קבריהם (או לפחות שרידיהם לאחק קבורת השמיים) וגם אולם קבלת הקהל. הארמון מעוטר בציורי קיר ופסלי דמויות הבודהה לרוב, ותוכנו של המנזר כמעט ולא נפגע במהפיכת התרבות של שנות ה-60, למזלנו.
משם עברנו לאולם האסיפה, שדומה לאולם האסיפה שבמנזר בגיאנטסה, ואין הרבה מה להרחיב עליו, מעבר להסברים על כל דמות, ציור וקישוט בהקשר הבודהיסטי שלהם, מה שלא אומר לנו הרבה בתור לא-בודהיסטים.
בשטח המנזר, שפעם הכיל כ-5500 נזירים וכיום מונה רק מאות בודדות, ישנם גם מבנים גדולים ומפוארים נוספים, אבל הספקנו לבקר רק במקצת ממה שיש לראות במנזר, בעיקר בגלל הזמן שנגזל עבור צילומי חצובה (אגב, בכל מבנה השארנו כסף עבור צילום – סה"כ Y80 רק על הזכות לצלם!) וגם בגלל שב 12:30 האוטובוס אסף את כולם בחזרה למלון, משאיר אותנו עם תחושת החמצה.
ההולנדים היו רעבים מאוד ולכן הלכנו לאכול במסעדה של המלון, שאתמול היתה סבירה. היום הגענו אליה בסביבות 13:00 כשהיא עדיין היתה ריקה, והזמנו אוכל. ההולנדים הזמינו קצת לפנינו, וקיבלו את המנות שלהם די מהר, ואני קיבלתי את שלי קצת יותר מאוחר. לון קיבל אך ורק את השתיה. לאחר המתנה די ארוכה פשוט קמנו ושילמנו את החשבון פחות המנה של לון, וכנראה שלא נאכל שם מחר מעבר לארוחת הבוקר.
אחרי מנוחה קצרה הגיע המיניבוס שוב ב 15:00 כדי לאסוף אותנו, הפעם למנזר Sera, מצפון לעיר. בהגיענו, המדריך אמר ששעת היעד היא 16:30, אך למודי לקח מהבוקר דחינו אותה ל 17:00.
מנזר זה דומה למנזר Drepung, אבל קטן ממנו ופחות מרשים. הדבר הייחודי בו, לשמו הגענו אחה"צ, הוא חצר הויכוחים, שם מדי יום בין 15:00-17:00 יושבים הנזירים ומדסקסים ענייני דת, כאשר אחד עומד מול אחד אחר (או שניים) ושואל אותו שאלות, תוך שהוא מכה כף אל כף בתנועה מוזרה. עמדנו (ישבנו) המומים ומשועשעים נוכח הטקס המוזר הזה.
ייחודו של מנזר זה הוא בכמות בתי הספר בו, ובחשיבותם לעולם הבודהיסטי. רובם עוברים כרגע שיקום (ושוב תודה לסינים). מבחינות אחרות, המנזר לא מרשים כמו זה שראינו בבוקר, אבל מיצג חצר הויכוחים היה נחמד. בסופו של דבר המדריך צדק, וב 16:30 מצאנו את עצמנו מחכים לאוטובוס.
חזרנו למלון, שמנו את הדברים ויצאנו עם ההולנדים לאזור הרובע הטיבטי, לאותו מלון שבו אכלנו אתמול בערב. מול
אותו מלון ישנו אינטרנט-קפה שדומה יותר למפעל. אולם ענק, שורות-שורות של מחשבים ולידם יושבים צעירים סינים ומשחקים משחקי מחשב או גולשים באינטרנט. עבור Y3 לשעה, תפסנו שלושה מחשבים. ההולנדים השתמשו בשניים ואנחנו השתמשנו באחד נוסף. העלינו תמונות נבחרות מתוך מה שצילמנו עד עכשיו לאתר של Picasa (תחת החשבון שלי) ושלחנו אימייל עם לינק לאלבום בתפוצת משפחה וחברים.
הלכנו לאכול באותה מסעדה ממול, כאשר לון לועס בעדינות, ומשם תפסנו מונית בחזרה למלון.
[הבא]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה