יום ראשון, 23 במרץ 2008

אקטואליה 23/3


סופי שבוע נוטים להיות עמוסים בפעילויות. וגם אוכל.


ברביעי האחרון, לאחר שהשארתי באימייל שאלה לפינת המזכירון בתכנית הבוקר של טל ואביעד, העלו אותי לשידור ושאלתי את השאלה. אחרי כמה דקות העלו אותי שוב עם הצעה לתשובה, אבל זו לא התשובה שחיפשתי. אולי בשבוע הבא יעלו אותי שוב לשידור עם עוד תשובה. זו לא פעם ראשונה שאני עולה לשידור אצלם, אבל זה עדיין נחמד.

עדיין בענייני תקשורת, ביום חמישי בערב הגעתי למיונים של "אחד נגד מאה" בתיכון עירוני א' בת"א. יחד איתי הגיעו בערך 200 איש, וזה היה מחזור מיונים אחד מתוך שלושה באותו יום. לא ארחיב יתר על המידה, אבל בעקרון עברתי את השלב הזה, וכרגע יש שלוש אפשרויות:
  1. אם ירצו אותי כמתמודד, אז יתקשרו בשבוע-שבועיים הקרובים לאודישן מול מצלמה.
  2. אם ירצו אותי לנבחרת, יתקשרו אלי שבוע לפני הצילומים, שכנראה יהיו מתישהו במאי.
  3. אם לא, כבר לא יתקשרו.
בכל מקרה זו היתה חוויה מעניינת. גם אם לא יצא מזה כלום, עדיין נחמד.

בשישי נסענו לחיפה, כדי לבקר את אמא שלי, שעדיין מחלימה מהניתוח בעין. כדי לרצות אותה (ובינינו, יש משהו במה שהיא אומרת), קבעתי תור לרופא משפחה ורופא עיניים לשבוע הזה. אחה"צ הגיע גם הדוד שלי אביב, עם אשתו איילה והבנות, והם ראו את כרמלי שלנו שגדלה בלי שנרגיש. מספיק לסבתא רחל שבוע בלי לראות את כרמל בשביל לזהות שינויים, ואנחנו שרואים אותה יומיום פשוט לא מבחינים.


אתמול בצהריים נסענו להוד השרון ואכלנו עם תמר במסעדה. היה טעים, אם כי יקר יחסית לגודל המנות. בסוף הארוחה השתדלנו לא לחטוא בקינוח משמין, אבל זה לא עבד. לאחר מכן חזרנו אליה הביתה, ישבנו עם תשבץ ההגיון של מעריב, ואחרי שעה כבר נסענו הביתה.
מכיוון שסוזן כרגע באוסטריה עם המשפחה שלה, לון הגיע לאזור המרכז וישן אצל עופר ואיירין. אחה"צ הוא הגיע אלינו, עם הארד-דיסק נייד שעליו כל ארכיון התמונות הדיגיטליות שהוא וסוזן צברו במשך השנים. בין היתר יש שם המון תמונות שלנו שפשוט אין לנו מכיוון שהן מעולם לא עברו אלינו. ישנן תמונות שלנו מלפני כמה שנים טובות, עוד לפני שהיתה לנו מצלמה, ובכלל תמונות מטיולים משותפים. שפכנו המון תמונות למחשב (יותר מדי למעשה... הגיע הזמן להחליף את ההארד-דיסק שלנו כדי שלא ייגמר בו המקום לגמרי), ולון לקח הרבה תמונות משלנו וגם שירים. ישבנו ודיברנו על הא ועל דא, ובערב הוא חזר אל עופר.


הבוקר מיקה העירה אותי מוקדם כדי לעזור לה עם כרמל, מה שלא ממש עבד, ולפיכך הספקתי לרכב שעה על האופניים בפארק. זה הולך ונהיה פחות קשה, ואני מתחיל לראות את השינוי על המשקל. בשבוע האחרון הורדתי בערך 1.5 ק"ג, ועוד היד נטויה. זו התחלה טובה, אבל רק התחלה.

אין תגובות:

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים