- בזמן הווה, זה נותן לנו לפרוק דברים שמצטברים בפנים (כמו תא וידויים רק בלי הכומר). זה שומר אותנו שפויים גם בלי שנצטרך להרביץ למישהו או משהו. בכל זאת, הנייר (או במקרה הזה, הצג) סופג הכל.
- בזמן עתיד, זה נותן לנו פרספקטיבה. יש לנו אפשרות לעלעל אחורה בהיסטוריה הפרטית שלנו ולהזכר, מה שמייצר באופן אוטומטי השוואה בין "אז" ו"עכשיו". לפעמים בראיה לאחור אנחנו מבינים דבר או שניים שלא הבנו בזמן אמת, ולפעמים אנחנו צריכים תזכורת של דברים ששכחנו בשביל לעשות את הדבר הנכון.
בתיאבון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה