לא הבטחתי לכתוב כל יום... אני לא עד כדי כך חסר חיים.
ביום חמישי מיקה עשתה מנוי לחדר הכושר Target, בו היה לי מנוי עד לפני כמעט שנה. ביום שישי בבוקר ביא כבר הלכה להתאמן, וגילתה לחרדתה עד כמה היא לא בכושר (ההריון וחופשת הלידה לא בדיוק אפשרו לה להתעמל לאחרונה...), אבל היא צעדה וניסתה לעשות תרגילי בטן. כל הכבוד לה.
היא קבעה שם תור לתכנית אימונים למוצ"ש, אלא שבמוצ"ש המקום מלא ואין למדריכים אפשרות להקדיש זמן למתאמנת בודדה (והפקידה שקבעה את התור לא ידעה את זה). לפיכך היא הגיעה במוצ"ש ועשתה רק אימון קצר, ואחריו חזרה הביתה. אתמול (ראשון) היא חזרה לשם בצהריים, לאחר בדיקת שיניים (אין מנוס מעקירה כירורגית של שן הבינה ]-: ), ואחד המדריכים קבע לה תוכנית אימונים. אני מאוד מקווה שהיא תתמיד בזה. כמו שאני מכיר אותה, היא תעשה הכל כדי לפנות זמן לזה.
אם כבר הזכרנו כושר, אני הצלחתי להביא את עצמי להתעורר מוקדם אתמול ולצאת לרכב על האופניים ב6:30 לפנות בוקר. הגעתי עד הנמל וחזרה תוך שעה, וגם אני זקוק לאימונים רבים (ומשאף).
בשישי, אחרי שמיקה חזרה מהכושר, הלכתי להסתפר, ואחר כך התארגנו לצאת. הבאנו את המסך הישן שלנו, זה שמיקה קנתה לפני 7 שנים (!!) והוחלף בשבוע שעבר במסך LCD חדש, לתמר בהוד השרון, כדי שסופסוף היא תוכל גם לראות משהו. משם, דרך הפקקים של שישי בצהריים, הגענו לחיפה.
אמא שלי עברה בשבוע שעבר ניתוח בעין שמאל בגלל הגלאוקומה (מה שמזכיר לי שגם אני צריך ללכת לרופא עיניים להבדק...), ושחררו אותה לסוף השבוע הביתה. התכנון המקורי היה שאני אגיע בגפי לבקר אותה בבי"ח רוטשילד מרכז רפואי בני ציון, ואח"כ אמשיך לנהריה כדי לפגוש את לון הגלמוד. מכיוון שבסופו של דבר היא שוחררה, יכולנו לבוא כולנו ולבקר אותה בבית. היא מאוד שמחה לראות את כרמל, וגם אותנו. כואב לה, והיא לא יכולה לקרוא, אבל נפלאות הטכנולוגיה באו לקראתה, ויעל ארגנה לה את הספר האחרון של הארי פוטר בצורת ספר שמע על הנגן MP4 שלה, והיא דווקא מסתדרת עם זה לא רע.
אתמול הייתי בארוע פורים של מוביילאקסס, החברה שאצלה אני עושה כרגע פרוייקט. עבדתי חצי יום, ובצהריים לקחו אותנו לארוחה נחמדה במסעדה במודיעין אמצע שומקום. אחרי הארוחה היה חידון טריוויה על החברה עצמה, שהתפתח לארוע רועש ומבולגן. אחרי שכולם סיימו לצעוק, עלינו לירושלים, כדי להרים אירוע פורים לילדי עמותת צבע בבי"ס בפסגת זאב. הגענו לשם והתחלנו לתקתק עניינים, ובסופו של דבר הגיעו גם הילדים וכולם נהנו מאוד. חזרתי הביתה (בפקקים של כביש 1) בשעה סבירה, עייף אך מרוצה.
ביום חמישי המיונים לתכנית אחד נגד מאה... לכל הפחות תהיה חוויה מעניינת.
ביום חמישי מיקה עשתה מנוי לחדר הכושר Target, בו היה לי מנוי עד לפני כמעט שנה. ביום שישי בבוקר ביא כבר הלכה להתאמן, וגילתה לחרדתה עד כמה היא לא בכושר (ההריון וחופשת הלידה לא בדיוק אפשרו לה להתעמל לאחרונה...), אבל היא צעדה וניסתה לעשות תרגילי בטן. כל הכבוד לה.
היא קבעה שם תור לתכנית אימונים למוצ"ש, אלא שבמוצ"ש המקום מלא ואין למדריכים אפשרות להקדיש זמן למתאמנת בודדה (והפקידה שקבעה את התור לא ידעה את זה). לפיכך היא הגיעה במוצ"ש ועשתה רק אימון קצר, ואחריו חזרה הביתה. אתמול (ראשון) היא חזרה לשם בצהריים, לאחר בדיקת שיניים (אין מנוס מעקירה כירורגית של שן הבינה ]-: ), ואחד המדריכים קבע לה תוכנית אימונים. אני מאוד מקווה שהיא תתמיד בזה. כמו שאני מכיר אותה, היא תעשה הכל כדי לפנות זמן לזה.
אם כבר הזכרנו כושר, אני הצלחתי להביא את עצמי להתעורר מוקדם אתמול ולצאת לרכב על האופניים ב6:30 לפנות בוקר. הגעתי עד הנמל וחזרה תוך שעה, וגם אני זקוק לאימונים רבים (ומשאף).
בשישי, אחרי שמיקה חזרה מהכושר, הלכתי להסתפר, ואחר כך התארגנו לצאת. הבאנו את המסך הישן שלנו, זה שמיקה קנתה לפני 7 שנים (!!) והוחלף בשבוע שעבר במסך LCD חדש, לתמר בהוד השרון, כדי שסופסוף היא תוכל גם לראות משהו. משם, דרך הפקקים של שישי בצהריים, הגענו לחיפה.
אמא שלי עברה בשבוע שעבר ניתוח בעין שמאל בגלל הגלאוקומה (מה שמזכיר לי שגם אני צריך ללכת לרופא עיניים להבדק...), ושחררו אותה לסוף השבוע הביתה. התכנון המקורי היה שאני אגיע בגפי לבקר אותה ב
אתמול הייתי בארוע פורים של מוביילאקסס, החברה שאצלה אני עושה כרגע פרוייקט. עבדתי חצי יום, ובצהריים לקחו אותנו לארוחה נחמדה במסעדה ב
ביום חמישי המיונים לתכנית אחד נגד מאה... לכל הפחות תהיה חוויה מעניינת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה