6/10/04 – סן-פרנסיסקו

[הקודם]

אתמול קמנו בשעה הרגילה (7:00) אבל עד שהתקלחנו, התלבשנו, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו מלוס-אנג'לס כבר היה כמעט 10:00.

נסענו צפונה לאורך אוטוסטרדה 101 של קליפורניה עד שהגענו לעיירת הדייגים סנטה ברברה. חנינו והלכנו על המזח שמול המרינה. המזח רצוף במסעדות ומקומות חניה. המזח יותר רחב מהמזח שהיינו עליו ב Venice Beach בלוס-אנג'לס, ויש כניסה גם לרכבים (בתשלום לשעה, כמובן). הנוף הנשקף מהמזח לכיוון האוקיינוס הוא יפה, אבל לא כמו המראה של חוף הים, החול הדק והדקלים הגבוהים, ומאחוריהם גבעות ובתים נמוכים טובלים בחורש טבעי.

מכיוון שהדיסק שצרבנו בלוס-אנג'לס לא היה טוב (המכונה שקראה את התמונות שינתה להם את כל השמות והתאריכים), היינו חייבים לחפש מקום שיוכל לצרוב לנו את אותן תמונות מחדש. קצת התברברנו בסנטה ברברה בחיפוש אחרי מקום כזה, אבל בסופו של דבר מצאנו אחד כזה. צריבת הדיסק לקחה 20 דקות, ובזמן הזה אכלנו במזללה מקומית (Carl's Jr., רשת קליפורנית דומה למקדונלדס). מרוב החיפושים והכל, יצאנו מסנטה ברברה רק ב14:30.

נסענו על כביש מס' 101 צפונה עד שהגענו לסן-לואי-אוביספו, עיירה קטנה ונחמדה. שם תדלקנו בפעם האחרונה (אהרל'ה צדק כשאמר ששם נמצא את המחירים השפויים ביותר עד סן-פרנסיסקו) והמשכנו לכיוון החוף, על כביש מס' 1 המפורסם.

הכביש מאוד מפותל בקטעים מסוימים, עולה ויורד על הצוקים הנופלים אל האוקיינוס, ויש בו מדי פעם מפרצונים בשביל אנשים שרוצים לעצור ולהביט בנוף. לרוע מזלנו, אתמול היה ערפל כבד מאוד מהים, ולכן האוקיינוס, וחלק מהחוף, היה מכוסה בענן סמיך ונמוך מאוד, כך שלא יכולנו לקלוט הרבה נוף, ובמקומות שלא היה ערפל, השמש עמדה בדיוק מולנו.

בסביבות השעה 20:00 הגענו למונטריי, לקחנו חדר במלון יחסית מפואר BayPark Hotel, במחיר סביר. אחרי יום של נסיעות, צנחנו ונרדמנו כבר ב21:30.

הבוקר אכלנו ארוחת בוקר במסעדה של המלון, מה שהתברר כטעות, מכיוון שרק מלצרית אחת היתה היום (אני מקווה שבד"כ יש יותר מאחת) ולכן השירות היה איטי להחריד. לפחות האוכל היה טוב, אם כי יקר במקצת.

הערפל היה כבד מאוד בבוקר, ולכן ויתרנו על נסיעה לאורך 17 Mile Drive ויצאנו ממונטריי צפונה, על כביש 101, עד למלון שבו הזמנו מקומות עוד בארץ. זהו מלון Radisson שנמצא קצת צפונית לשדה התעופה של סן-פרנסיסקו, ממנו נטוס ביום שישי בבוקר. המלון הוא אחד הטובים והנוחים ביותר שהיו בטיול, אם לא הטוב מכולם. הבאנו את המזוודות לחדר (קבלנו את החדר מיד כשהגענו, ב11:30), נחנו בסביבות שעה (מיקה הספיקה לראות "היפים והאמיצים") ויצאנו לכיוון סן-פרנסיסקו עצמה.

נסענו לגשר שער הזהב, על כביש 101, שמתפתל בתוך הרחובות הראשיים של סן-פרנסיסקו. חנינו באזור חנות המתנות של הגשר והלכנו עד בערך אמצע הגשר. הגשר הוא פרוייקט הנדסי עצום שנבנה בין השנים 1933-1937, בערך באותו זמן בו נבנה סכר הובר. מן הגשר נשקף נוף מרהיב אל המפרץ כולו, אל סן-פרנסיסקו עצמה, אוקלנד ממול, האי אלקטרז במרכז (אליו כנראה לא נגיע, חבל) ובקצה הצפוני הכפרים והעיירות הקטנות. מאוד מרשים.

עלינו על הגשר ונסענו עליו צפונה (חינם; הנסיעה דרומה עולה 5$) לכיוון יער מיר Muir Woods, בו גדלים עצי Redwood ענקיים. זוהי שמורת טבע בה גדלים עצי הענק האלה כבר מאות בשנים, כשהם שורדים את פגעי הטבע השונים ע"י חומר מסוים המגן עליהם מחרקים, שרפות וחיות אחרות (וגם נותן להם את הצבע האדום). העצים אינם מתים, אלא מתרבים בדרך הרגילה (פרי) או ע"י הצמחת גזע חדש מתוך השורשים (שכפול גנטי מדויק). שמענו את סיפורה של השמורה מפי שומרת יערות מקומית.

יצאנו משם לכיוון סוסליטו Sausalito, עיירה קטנה וציורית המציעה למבקרים בה שלושה דברים עיקריים: גלריות, מסעדות, ונוף מרהיב על סן-פרנסיסקו מעברו השני של המפרץ. אכלנו פסטה בבית קפה קטן והשקפנו על העיר. הנוף אכן מרשים, במיוחד בשעת השקיעה.

מחר עדיין סן-פרנסיסקו, אבל בערב כבר מחזירים את האוטו. יום שישי – הביתה.  :-(

[הבא]