29/9/04 – לאס וגאס

[הקודם] 

התחלנו את היום בארוחת בוקר במסעדה של המוטל, שם קיבלנו הנחה של 10%. השירות היה איטי, האוכל ככה ככה, וגם עם ההנחה היה קצת יקר.

ארזנו הכל ועזבנו את ספרינגדייל. נסענו על כביש 9 עד שהגענו חזרה לאוטוסטרדה I-15. נסענו על האוטוסטרדה מרחק של בערך 150 מייל דרומה, דרך דרום יוטה, קצת אריזונה וקצת מנוואדה. הגענו למלון בשעה 11:00 (הרווחנו שעה כשעברנו לנוואדה) וקיבלנו חדר. הבאנו את המזוודות והחלטנו שאנחנו קצת עייפים, אז ישנו שנת צהריים עד 16:00.

כשקמנו אחה"צ ירדנו לאכול פיצה בפיצריה כאן במלון. הפיצריה נמצאת בלב אזור מכונות המזל של הקזינו. במלון אמנם אין אטרקציות מיוחדות (מלבד הקרקס הקבוע המופיע כאן) או מופעים ייחודיים, אבל יש קזינו כמו בכל מלון, תחנת דלק ובניין משרדים במדינת נוואדה. בקזינו מותר לעשן ואין שעון, כדי לא לתת למהמרים סיבה לצאת החוצה או להפסיק להמר. בכל מקרה, אכלנו פיצה ענקית ("16) שמילאה אותנו עד הסוף.

אחרי הפיצה יצאנו קצת לטייל בשדרות לאס וגאס, הידועה יותר בכינוי The Strip. הלכנו צפונה מרחק קצר עד מלון Stratosphere שבו יש העתק של ה SpaceNeedle בסיאטל. עלינו לקומת התצפית בראש המגדל (תמורת סכום סמלי). משם נשקף נוף נפלא: כל העיר לאס וגאס פרושה לרגלי הצופה לכל אורכה ורוחבה, והעיר היא ע-נ-ק-י-ת בשטחה. מעבר לסטריפ ישנם מיילים על גבי מיילים של בתים פרטיים נמוכים, עד האופק. בלילה המלונות מוארים במיטב המסורת המקומית, בגוונים שונים, אורות ניאון נוצצים ושלטי חוצות ענקיים. מגובה של 350 מטר המראה הוא מרשים ביותר. אני מקווה שהתמונות שצילמתי יצאו בסדר. די התאמצתי להגיע לתמונות לילה טובות, ומיקה היתה קצת לחוצה לרדת ולחזור למלון, אבל הסכימה לחכות שאני אסיים. איזו חמודה.

חזרנו למלון ואבא של מיקה התקשר. בדרך חזרה למלון יצא לנו לראות את חזיתות המלונות קצת יותר מקרוב, עם האורות הנוצצים. במלון סהרה יש רכבת הרים (יש גם אחת בקצה המגדל הגבוה בו היינו) שהולכת קדימה ואחורה, כשבאמצע יש עליה של 90 מעלות, ובקצה העליה הרכבת עוצרת ונופלת אחורה. מפחיד.

מחר ניסע לסכר הובר ונעבור בין המלונות השונים על הסטריפ.

[הבא]