השינויים עוברים אותנו גלים-גלים, ואם לא רושמים אז שוכחים.
אוגוסט נגמר, בשעה טובה, אבל הקיץ עדיין כאן. לאחר הרשומה הקודמת המשכנו בנוהל ההחלפה באמצע היום, מה שלא היה נוח מבחינת העבודה, אבל היה אפקטיבי. מבחינתי זה היה מאוד לא נעים להגיע כל יום בסביבות שתיים בצהריים לעבודה, וידעתי שישנם אנשים ששמים לב ועינם צרה. אותם אנשים כמובן לא ראו שיצאתי מהעבודה מאוד מאוחר... אבל זה כבר לא רלוונטי. מראית העין היא מה שקובעת במשחק הזה.
באמצע אוגוסט לון טס עם חברתו דינה לטיול של עשרה ימים בהולנד ובלגיה. במהלך הטיול הם התארחו שלושה ימים אצל נילס ואילונה בדרום הולנד, והביאו להם מתנת חתונה גם בשמי. בסופו של דבר אחרי טיול די אינטנסיבי ומאוד צמוד היחסים ביניהם, אליבא דלון, מצוינים. אני מאוד שמח בשבילם, במיוחד לאור התקופה הלא-פשוטה שלון עבר עם סוזאן לפני הפרידה.
מצבו של אלידע, סבא של מיקה, הדרדר לאחרונה, ולמעשה סבתא של מיקה, פרידה, כבר לא יכולה לטפל בו לבדה. מסיבה זו הוא עבר למעון הקשישים של הקיבוץ. אחד הרופאים החליף לו את מינון התרופות, וחל שיפור משמעותי במצבו, אבל הוחלט שהוא ימשיך לשהות במעון במהלך היום, והוא חוזר לישון בביתו בלילה. נראה אותם בסוף השבוע, ואני מקווה שמצבו עוד ישתפר הלאה. אמנם הוא כבר לא צעיר, אבל בכל זאת...
לפני כשבועיים השתחרר לנו מק"מ והגיע הזמן לחפש רכב משומש. מיקה הסמיכה אותי לבצע את החיפוש ולקחת את ההחלטה, ובכך הקלה על התהליך כולו. חיפוש קצר באתר יד2 הניב שלל מודעות של טויוטה פריוס 2007 למכירה. התקשרתי למודעה שנראתה לי הכי רצינית (קילומטראז' נמוך, מחיר מחירון) והלכתי לראות את הרכב. ממבט ראשון הכל היה תקין ותקני, וגם ממבט שני. המוכר (למעשה הרכב על שם אשתו והוא פעל ע"י ייפוי כח מטעמה) הוא אדם בגיל 65 מרמת השרון, והתרשמתי ממנו שהוא רציני ואמין, ורוצה לסגור עסקה הוגנת.
קבעתי לראות רכב נוסף, אבל עוד לפני שהגעתי אליו הוא נמכר. הרכב הראשון מצא חן בעיני, ובאותו יום שישי לקחנו אותו למכון בדיקה בבני-ברק. לרכב לא היו תאונות, יש לו מינימום שריטות וסימני בלאי (צמיג אחד יבש ויזדקק להחלפה לפני החורף), אבל בסה"כ הרכב "שמור" כמו שנאמר. החלטתי שלא לתת להזדמנות לחמוק בין האצבעות, והסכמתי לקנות את הרכב. כמובן שהכל נעשה בצורה מסודרת, עם זכרון דברים ומקדמה. קבענו להעביר את הבעלות שבוע לאחר מכן, כדי שאני אוכל לגייס את יתרת הסכום.
באותו סופ"ש קפצתי לחיפה, שם אבא שלי נתן לי המחאה עם הלוואה בסכום נאה, שאותה נחזיר בהקדם (מיקה שחררה קרן השתלמות שתכסה את רוב הסכום). בשבוע שעבר עשיתי סקר מקיף בין חברות הביטוח כדי לקבל תמונה של מחירי הביטוח לרכב, החובה והמקיף. בסופו של דבר עשיתי את הביטוח אצל סוכן הביטוח שאבא שלי עובד איתו כבר שנים. אמנם קצת יקר יותר מחברות הביטוח הישיר, אבל ללא ספק אמין יותר בשעת הצורך. בשישי האחרון נפגשתי עם המוכר בסניף דואר ברמת השרון, העברנו בעלות בצורה מסודרת וקיבלתי ממנו את שני המפתחות של הרכב. אנחנו עכשיו בעלי רכב משומש, לטוב ולרע. לפחות השבוע, עד שנחזיר את רכב הליסינג, יש לנו שני רכבים, ומיקה מאוד נהנית מהמצב.
בשבוע שעבר הייתי יומיים במילואים. קראו לי ולעוד שלושה אנשי מילואים מהיחידה שלי כדי לקחת חלק בתרגיל רחב היקף, שבמהלכו נדרשנו לבצע פעולה מסוימת. היום הראשון של המילואים עבר בהכנות מינימליות, ורוב היום היה בזבוז זמן צרוף, והיום השני היה יותר אינטנסיבי. לא אפרט יותר מדי, אבל שווה לציין שביום השני נהגתי כ-700 ק"מ, כולל הנסיעה מהבית לבסיס ובחזרה... מתיש!
בשבוע שעבר אמא שלי היתה באיטליה, בטיול מאורגן עם חברה ותיקה, ועל פי דבריה היא נהנתה מאוד. במיוחד היא נהנתה מהרכב הקבוצה איתה טיילה והמדריך המקצועי שליווה אותם. היא חזרה ביום שישי לפנות בוקר, ומן הסתם היתה עייפה מאוד. בשבת הגענו לחיפה אחה"צ לביקור קצר, והלכנו לאכול עם ההורים ויעל (או כמו שכרמל קוראת לה "אילי") במסעדה, ומשם נסענו הביתה.
השבוע נפגשתי עם עופר לארוחת צהריים, ואפילו קיבלתי הדגמה פרטית של הפרוייקט שעליו החברה שלו עובדת עכשיו. מאוד מעניין, ובעל פוטנציאל הצלחה אדיר.
בפינת החדשות הטובות: לאסף לוי נולד בן, ושמו בישראל עידן! למרות בעיות קלות בלידה ועוד קצת אחריה, לאם ולתינוק שלום, ואני מקווה שייצא לנו להגיע אליהם לביקור בקרוב מאוד. מזל טוב!
וכעת לתחזית המורחבת. בשישי הקרוב, ערב ראש השנה, נתארח בקיבוץ דליה. בשבת ניסע שוב לחיפה. בראשון ייתכן ביקור אצל אסף לוי, אבל זה עדיין לא סגור. בשבוע הבא, אם לא תהיינה הפתעות, נחזיר את הרכב היקר ונשאר עם הרכב החסכוני יותר. בשבת הבאה עוברים לשעון חורף (כזה טמטום...) ובעוד שבועיים יום כיפור. ברביעי בעוד שבועיים נלך להצגה, ואחריה יהיה חג הסוכות. אחרי החגים - עוד יום מילואים.
מתישהו באוקטובר או נובמבר אנחנו מתכננים לקחת לילה או שניים באיזה מלון או צימר איפשהו, רק מיקה ואני. שנינו זקוקים לזה די בדחיפות, אחרי קיץ ארוך וקשה, מלא ארועים ושינויים.
אוגוסט נגמר, בשעה טובה, אבל הקיץ עדיין כאן. לאחר הרשומה הקודמת המשכנו בנוהל ההחלפה באמצע היום, מה שלא היה נוח מבחינת העבודה, אבל היה אפקטיבי. מבחינתי זה היה מאוד לא נעים להגיע כל יום בסביבות שתיים בצהריים לעבודה, וידעתי שישנם אנשים ששמים לב ועינם צרה. אותם אנשים כמובן לא ראו שיצאתי מהעבודה מאוד מאוחר... אבל זה כבר לא רלוונטי. מראית העין היא מה שקובעת במשחק הזה.
באמצע אוגוסט לון טס עם חברתו דינה לטיול של עשרה ימים בהולנד ובלגיה. במהלך הטיול הם התארחו שלושה ימים אצל נילס ואילונה בדרום הולנד, והביאו להם מתנת חתונה גם בשמי. בסופו של דבר אחרי טיול די אינטנסיבי ומאוד צמוד היחסים ביניהם, אליבא דלון, מצוינים. אני מאוד שמח בשבילם, במיוחד לאור התקופה הלא-פשוטה שלון עבר עם סוזאן לפני הפרידה.
מצבו של אלידע, סבא של מיקה, הדרדר לאחרונה, ולמעשה סבתא של מיקה, פרידה, כבר לא יכולה לטפל בו לבדה. מסיבה זו הוא עבר למעון הקשישים של הקיבוץ. אחד הרופאים החליף לו את מינון התרופות, וחל שיפור משמעותי במצבו, אבל הוחלט שהוא ימשיך לשהות במעון במהלך היום, והוא חוזר לישון בביתו בלילה. נראה אותם בסוף השבוע, ואני מקווה שמצבו עוד ישתפר הלאה. אמנם הוא כבר לא צעיר, אבל בכל זאת...
לפני כשבועיים השתחרר לנו מק"מ והגיע הזמן לחפש רכב משומש. מיקה הסמיכה אותי לבצע את החיפוש ולקחת את ההחלטה, ובכך הקלה על התהליך כולו. חיפוש קצר באתר יד2 הניב שלל מודעות של טויוטה פריוס 2007 למכירה. התקשרתי למודעה שנראתה לי הכי רצינית (קילומטראז' נמוך, מחיר מחירון) והלכתי לראות את הרכב. ממבט ראשון הכל היה תקין ותקני, וגם ממבט שני. המוכר (למעשה הרכב על שם אשתו והוא פעל ע"י ייפוי כח מטעמה) הוא אדם בגיל 65 מרמת השרון, והתרשמתי ממנו שהוא רציני ואמין, ורוצה לסגור עסקה הוגנת.
קבעתי לראות רכב נוסף, אבל עוד לפני שהגעתי אליו הוא נמכר. הרכב הראשון מצא חן בעיני, ובאותו יום שישי לקחנו אותו למכון בדיקה בבני-ברק. לרכב לא היו תאונות, יש לו מינימום שריטות וסימני בלאי (צמיג אחד יבש ויזדקק להחלפה לפני החורף), אבל בסה"כ הרכב "שמור" כמו שנאמר. החלטתי שלא לתת להזדמנות לחמוק בין האצבעות, והסכמתי לקנות את הרכב. כמובן שהכל נעשה בצורה מסודרת, עם זכרון דברים ומקדמה. קבענו להעביר את הבעלות שבוע לאחר מכן, כדי שאני אוכל לגייס את יתרת הסכום.
באותו סופ"ש קפצתי לחיפה, שם אבא שלי נתן לי המחאה עם הלוואה בסכום נאה, שאותה נחזיר בהקדם (מיקה שחררה קרן השתלמות שתכסה את רוב הסכום). בשבוע שעבר עשיתי סקר מקיף בין חברות הביטוח כדי לקבל תמונה של מחירי הביטוח לרכב, החובה והמקיף. בסופו של דבר עשיתי את הביטוח אצל סוכן הביטוח שאבא שלי עובד איתו כבר שנים. אמנם קצת יקר יותר מחברות הביטוח הישיר, אבל ללא ספק אמין יותר בשעת הצורך. בשישי האחרון נפגשתי עם המוכר בסניף דואר ברמת השרון, העברנו בעלות בצורה מסודרת וקיבלתי ממנו את שני המפתחות של הרכב. אנחנו עכשיו בעלי רכב משומש, לטוב ולרע. לפחות השבוע, עד שנחזיר את רכב הליסינג, יש לנו שני רכבים, ומיקה מאוד נהנית מהמצב.
בשבוע שעבר הייתי יומיים במילואים. קראו לי ולעוד שלושה אנשי מילואים מהיחידה שלי כדי לקחת חלק בתרגיל רחב היקף, שבמהלכו נדרשנו לבצע פעולה מסוימת. היום הראשון של המילואים עבר בהכנות מינימליות, ורוב היום היה בזבוז זמן צרוף, והיום השני היה יותר אינטנסיבי. לא אפרט יותר מדי, אבל שווה לציין שביום השני נהגתי כ-700 ק"מ, כולל הנסיעה מהבית לבסיס ובחזרה... מתיש!
בשבוע שעבר אמא שלי היתה באיטליה, בטיול מאורגן עם חברה ותיקה, ועל פי דבריה היא נהנתה מאוד. במיוחד היא נהנתה מהרכב הקבוצה איתה טיילה והמדריך המקצועי שליווה אותם. היא חזרה ביום שישי לפנות בוקר, ומן הסתם היתה עייפה מאוד. בשבת הגענו לחיפה אחה"צ לביקור קצר, והלכנו לאכול עם ההורים ויעל (או כמו שכרמל קוראת לה "אילי") במסעדה, ומשם נסענו הביתה.
השבוע נפגשתי עם עופר לארוחת צהריים, ואפילו קיבלתי הדגמה פרטית של הפרוייקט שעליו החברה שלו עובדת עכשיו. מאוד מעניין, ובעל פוטנציאל הצלחה אדיר.
בפינת החדשות הטובות: לאסף לוי נולד בן, ושמו בישראל עידן! למרות בעיות קלות בלידה ועוד קצת אחריה, לאם ולתינוק שלום, ואני מקווה שייצא לנו להגיע אליהם לביקור בקרוב מאוד. מזל טוב!
וכעת לתחזית המורחבת. בשישי הקרוב, ערב ראש השנה, נתארח בקיבוץ דליה. בשבת ניסע שוב לחיפה. בראשון ייתכן ביקור אצל אסף לוי, אבל זה עדיין לא סגור. בשבוע הבא, אם לא תהיינה הפתעות, נחזיר את הרכב היקר ונשאר עם הרכב החסכוני יותר. בשבת הבאה עוברים לשעון חורף (כזה טמטום...) ובעוד שבועיים יום כיפור. ברביעי בעוד שבועיים נלך להצגה, ואחריה יהיה חג הסוכות. אחרי החגים - עוד יום מילואים.
מתישהו באוקטובר או נובמבר אנחנו מתכננים לקחת לילה או שניים באיזה מלון או צימר איפשהו, רק מיקה ואני. שנינו זקוקים לזה די בדחיפות, אחרי קיץ ארוך וקשה, מלא ארועים ושינויים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה