יום חמישי, 18 בספטמבר 2008

14/04/06 - אווילה

[הקודם]

אתמול בבוקר, אחרי ארוחת בוקר מכובדת לפחות כמו ארוחת הערב שלפניה, יצאנו אל העיר העתיקה של סגוביה. ראשית חזרנו אל האקוודוקט הרומי, שעומד באותו מקום כבר 2000 שנה (הוא נבנה במאה הראשונה לספירה!) אמת המים, אותו פלא הנדסי רומאי, היא באורך כ-730 מ' ומגיעה לגובה 28 מ' בנקודה הכי נמוכה של הקרקע. שום דבר לא מחזיק את המבנה העצום הזה מליפול מלבד כוח המשיכה, וזה מדהים לראות את שלמותו אחרי כל כך הרבה שנים, במיוחד לאור מצב אמות המים שאנחנו מכירים בארץ. צילמנו עשרות רבות של תמונות מכל זווית, וזה בקושי מצליח להעביר את קנה המידה העצום.
התחלנו ללכת בעקבות המסלול של מישלן בעיר העתיקה. אותן סמטאות צרות בהן נתקלנו בטולדו, אותם רחובות מסוגננים, אותם בתים בנויים בסגנונות עתיקים עם השפעות כאלה ואחרות מתקופות שונות ומקורות שונים.
עברנו דרך כיכר San Martin לכנסייה באותו שם, הבנויה עם מגדל פעמונים סטנדרטי ומוקפת משלושה צדדים ע"י עמודים מעוטרים בחיות. עברנו גם ברובע היהודי (שמשום מה לא מוזכר כלל וכלל במישלן...) ונכנסנו להציץ באיזשהו מרכז ללימודי יהדות בדרך.
בלבד הרובע היהודי נמצאת הכיכר המרכזית של העיר העתיקה Plaza Mayor ובה הקתדראלה של סגוביה (וגם העירייה והתיאטרון). התחמקנו מקבוצת ישראלים ונכנסנו אל תוך הקתדראלה. יחסית למה שראינו כבר בטולדו, זו קתדראלה "פשוטה", ועדיין היא מאוד מרשימה מבחינת הפיתוחים באבן שנעשו בה. הקתדראלה בנויה מסוג של אבן מקומית, ואין בה את הטונות של שיש שראינו במקומות אחרים, וזה סוג של חידוש עברנו. כמובן שאי אפשר היה לצלם בפנים עם חצובה או פלאש, אבל אנחנו הולכים ומשתפרים בטכניקות שונות של ייצוב המצלמות ללא עזרים מקצועיים.
המשכנו ללכת והגענו לקצה העיר העתיקה, שם נמצאת מצודת האלקזאר שנבנתה במאה ה-13, שופצה במאות ה-15 וה-16, נשרפה במאה ה-19 וחודשה בסגנון גרמני, מה שהופך אותה דומה לטירת נוישואנשטיין באזור באוואריה. בשלב מסוים המצודה היתה בית ספר לארטילריה, וכיום ישנו במקום מוזיאון לתולדות הארטילריה הספרדית.
עוד במבנה ישנה תצוגה של שריון, כלי נשק וכלי משחית אחרים, ובאופן מפתיע מותר לצלם שם באופן חופשי לחלוטין, עם פלאש או חצובה! כמובן שניצלנו את ההזדמנות וצילמנו את הויטראז'ים, התקרות, כיסא המלכות, ציורי הקיר, הקפלה המלכותית, חדר השינה ועוד ועוד. מהמצודה נשקף גם נוף על כל העמק שמתחת לעיר מצד צפון ומערב העמק בו זורם נהר ה-Eresma. חבל שהצריח היה סגור למבקרים, הנוף מלמעלה אמור להיות מהמם.
לאחר הסיור במצודה, המשכנו במסלול, דרך צידה השני של העיר. עברנו דרך כנסיית San Estedan, שבה מגדל פעמונים נחמד, והמשכנו בחזרה לאקוודוקט, כאשר החלטנו לדלג על ביקור בכנסיית San Juan de los Cablleros, עשינו עוד כמה עשרות תמונות של האקוודוקט, גם בצידו הרחוק המתעקל לכיוון דרום מזרח ליד כיכר Plaza del Azuguejo, אכלנו פיצה בסניף של Telepizza, מה שהשביע אותנו לאחה"צ.
כשסיימנו, חזרנו למלון כדי לאסוף את המזוודות והמשכנו אל סלמנקה. הנסיעה לקחה כמעט שעתיים , כאשר בדרך יש פה ושם כפרים קטנים לצדי הדרך אבל הרוב הגדול של הדרך הוא שדות פתוחים וכרי דשא מאופק לאופק. השמש הנהדרת שליוותה אותנו כל היום קפחה עלינו בנסיעה מערבה, ובישלה אותנו טוב-טוב. בסופו של דבר, הגענו לסלמנקה וה-GPS מצא את המלון בלי שום בעיה. התמקמנו, ראינו קצת תמונות של הימים האחרונים, אכלנו ארוחת ערב מפוצצת ומצוינת במסעדה של המלון, והלכנו לישון.
היום בבוקר, אכלנו שם ארוחת בוקר דשנה ומזינה, ויצאנו לראות את סלמנקה העתיקה. סלמנקה היא עיר אוניברסיטאית עתיקה יותר, אשר עברה עליות ומורדות במהלך ההיסטוריה הארוכה שלה. חניבעל כבש אותה כבר במאה ה-3 BC. העיר שגשגה תחת השלטון הרומי ובסופו של דבר נכבשה ע"י המורים. ב-1085 נכבשה ע"י הספרדים ומאז פרחה כמרכז מחוזי, במיוחד לאחר שבמאה ה-13 הוקמה האוניברסיטה, כ-50 שנה אחרי אוקספורד. העיר נקלעה למשבר במאה ה-16 שנמשך עד ימינו.
התחלנו את המסלול דווקא בקתדראלה החדשה, כאשר "חדשה" הוא דבר יחסי. הקתדראלה החדשה נבנתה בצמוד לישנה במאה ה-16, ומשמשת היום את העיר. היום ספציפית היה חג Good Friday, ולכן היו בקתדראלה המוני אנשים, כולם צילמו עם פלאש, וכנראה שגם ה-"No Flash!" היו בחופש. צילמנו כאוות נפשנו, עם פלאש וחצובה, ותפסנו גם את מוצגי החג ואת המוני המאמינים שהגיע כדי לראות את אותן עגלות שמקושטות ונלקחות לתהלוכה ברחבי העיר. על עגלות אלה בד"כ פסלים של ישו, מריה או קדושים אחרים, מאחריהן הולכת תזמורת שלמה. לון תפס תהלוכה כזו בלילה כשהיינו בסאן לורנצו דלאסקוריאל, ובטלוויזיה כל הזמן מקרינים את התהלוכות החגיגיות האלה.
מעבר להמולת החג, הקתדראלה מרשימה אבל לא משתווה לזו של טולדו, שהפכה לאבן בוחן עברנו. היא דומה לקתדראלה שבסגוביה, קצת יותר גדולה ומפוארת, אבל לאו דווקא יותר יפה.
מתוך הקתדראלה החדשה נכנסנו אל הישנה (בתשלום הפעם). קשה להאמין, אבל הקתדראלה הישנה נבנתה במאה ה-12, כלומר עומדת על תלה כבר לפחות 800 שנים ארוכות. זוהי קתדראלה קטנה יחסית, מעין סקיצה מוקדמת לכל אותן קתדראלות שאנחנו מבקרים בהן. בתוך הקתדראלה ציורי קיר עתיקים, עמודי אבן גבוהים, כיפה וכמובן המזבח בעל ציורי קיר ורקע מוזהב ומרשים. במקום גם גן קטן ועוד כמה קפלות, בעיקר כאלה המשמשות קבר לאחד מאצילי הפרובינציה.
יצאנו מהקתדראלות וראינו את הצד החיצוני של הקתדראלה החדשה, אשר עולה על הצד הפנימי עשרות מונים. החזית המערבית של הקתדראלה היא מרהיבה בגודלה וביופייה, ואנחנו עמדנו מולה פעורי פה. העננות היום עזרה לנו לצלם גם לכיוון השמש ולהשיג תמונות טובות יחסית.
מצידה הדרומי של הקתדראלות ישנה כניסה נפרדת (בתשלום) המובילה מעלה אל החלקים הגבוהים של הקתדראלות, למשל מרפסות בגובה 15 מ' מעל רצפת הקתדראלה או מרפסות חיצוניות המשקיפות מגובה 20 מ' על סלמנקה מכמה צדדים. מראה העיר מלמעלה הוא יפה מאוד, אבל האטרקציה והחידוש כאן הם מראה הקתדראלות מגובה שנמוך מהתקרה הרמה רק במעט. זוהי נקודת מבט שלא זכינו לראות עד היום, ואנחנו מאוד התרשמנו מהמראה. בנוסף, העלייה למעלה היא דרך מערכת של גרמי מדרגות צרים, לעיתים לולייניים, שנותנים תחושה טובה של החיים בימי הביניים.
אחרי שהשקפנו מגבוה, ירדנו חזרה לרחוב והלכנו 2 דקות אל האוניברסיטה העתיקה של העיר שנמצאת ממש צמוד לקתדראלות. לב האוניברסיטה בכיכר Patio del as Escuales, שם ישנם שערי כניסה אל בנייני האוניברסיטה השונים, הכניסה לבניין הראשי מעוטרת בקישוטים בגובה 3 קומות אשר לא נופלים מהחזית המסוגננת של הקתדראלה החדשה. שער הכניסה הוא משנת 1534, ובו 3 קומות, כאשר רמת הפירוט בקומה הראשונה היא מדהימה ביופייה וככל שעולים עם המבט (ומתרחקים מהקרקע) הפרטים הולכים וגדלים, על מנת שהצופה יוכל לראותם יותר בבירור. מלאכת מחשבת של ממש, הכולל גם את סמלי האוניברסיטה והעיר, כמו גם צלמיות דתיות. הכניסה לבניינים האחרים אינה כה מרשימה, אבל גם בהם השקיעו בכניסה יפה ומעוטרת.

[הבא]

אין תגובות:

הספירה לאחור

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים