יום שלישי, 22 במאי 2012

רעות (חלק א')

[באיחור קל, אבל עדיף מאוחר וגו']

ביום שני 9/1, לאחר שהבאנו את כרמל לגן, ליויתי את מיקה לבדיקות בבית החולים, לקראת הלידה הצפויה. לקחו למיקה קצת דם, מדדו מדדים שונים, ביצעו לה אולטרסאונד והערכת משקל אחרונה, וקיבלנו הסברים פרוצדורליים כלליים. חזרנו הביתה לאותו היום, לערב אחרון של שגרה.

למחרת היום הגענו על הבוקר כדי להכנס לניתוח. מכיוון שב"מאיר" ישנם רק שני חדרי ניתוח יולדות, וללידות שמסתבכות יש קדימות על ניתוחים מתוכננים, חיכינו שם כ-7 שעות בזמן שיולדות באו והלכו. לבסוף, בשעה 14:00 מיקה הוכנסה להכנה לניתוח ולי נתנו את מדי המנתחים המצחיקים. ממש כמו בפעם שעברה, הכניסו אותי לחדר הניתוח כדי לשבת ליד הראש של מיקה, כאשר בינינו לזירת הארוע חוצץ פרגוד. דיברתי עם מיקה, הרגעתי אותה (היא לא הרגישה כאב, אבל הרגישה את ההליך עצמו), הזכרתי לה שעד עכשיו זה היה הקטע הקל, ומעכשיו בעצם מתחיל הקטע היותר קשה.


בשעה 14:34 הגיחה לאוויר העולם תינוקת יפהפיה ובריאה (במשקל 3.300 ק"ג) בצווחות משמחות, ושמה בישראל רעות. מיקה ואני הזלנו דמעה של אושר והרגשנו שוב את אותה התרגשות מופלאה. לאחר בדיקה קלה, הביאה האחות את התינוקת אלינו ושמה למיקה ורעות את הצמיד, ומשם מיהרה להעביר אותה למחלקת ילודים.

מיקה הועברה להתאוששות ואני יצאתי החוצה כדי ללכת לראות את רעות מקרוב ומצאתי אותה במחלקת ילודים בתוך אינקובטור (היה יום קר, ורעות היתה קצת כחולה בשעות הראשונות). צילמתי אותה והבטתי בה דקות ארוכות באהבה, כל כך קטנה וחסרת ישע. תינוקת יפה וחמודה יותר לא יכולנו לבקש, והתמונות מדברות בעד עצמן.


בינתיים עברו יותר מ-4 חודשים, ורעות גדלה ומתפתחת. היא אוכלת את המטרנה בתיאבון, עושה מה שצריך בחיתולים, עולה במשקל ומתארכת, "מדברת" בשפה משלה, מחייכת לעצמה במראה ויודעת טוב מאוד להבהיר לנו כשלא טוב לה. היא מאוד אוהבת את כרמל, שמצחיקה אותה בכל הזדמנות, ומסתכלת בסקרנות על העולם שמסביבה.

אז ברוכה הבאה לעולם ולמשפחה, רעות המתוקה! את אוצר אמיתי, ולא יכולנו לקוות לילדה טובה יותר, אז רק תמשיכי כך. תמיד נאהב אותך, כמו שאנחנו אוהבים את אחותך הגדולה כרמל, ותמיד נהיה שם כשתצטרכי אותנו.

אין תגובות:

הספירה לאחור

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים