יום שבת, 17 ביולי 2010

סוזאן וגה בחוות רונית

מאיפה להתחיל?

הערב התחיל בשעה 22:00. חניתי בשדה ליד ולקחתי את הכרטיס שהזמנתי. נכנסתי לאמפי כאשר שרון קרלן החלה את מופע החימום הראשון, ואני ניצלתי את ההזדמנות כדי לצלם כמה תמונות וסרטוני נסיון מהכסא שלי בשורה 2. היא מכירה את מייק ויסגליה באופן אישי, והוא הצטרף אליה לאחד השירים שלה. אחריה עלתה לבמה שירה גבריאלוב, שנתנה גם היא כמה שירים. תוך כדי החימום פגשתי את יפעת, מעריצה נוספת איתה יצרתי קשר כבר בשנה שעברה, אשר ישבה בשורה שמאחורי.

הקהל זרם פנימה והחל למלא את מושבי האמפי, שנמצא ליד אגם מלאכותי. היה חם ולח מאוד, מה שהפיע על כולם. היו הרבה מושבים ריקים בכל חלקי האמפי; הכסאות מימיני ומשמאלי למשל היו ריקים. כמראה שהרבה מאוד אנשים ויתרו על המופע בגלל שהם ראו אותו בשנה שעברה.

סוזאן, מייק וג'רי עלו על הבמה בסביבות 23:00, והתחילו את ההופעה על פי התכנון הרגיל. הסטליסט של הערב (הפעם הוא מדויק):
  1. Marlene On The Wall
  2. When Heroes Go Down
  3. Caramel
  4. Small Blue Thing
  5. Frank & Ava
  6. New York Is A Woman
  7. Gypsy
  8. Tombstone
  9. Left Of Center
  10. Blood Makes Noise
  11. The Man Who Played God
  12. The Queen And The Soldier
  13. Neighborhood Girls
  14. Some Journey
  15. Luka
  16. Tom's Diner
    הדרן:
  17. Penitent
  18. In Liverpool
ביקשתי את השיר Cracking אבל כנראה שהיא לא שמעה. שירים נוספים שהיו אמורים להיות אבל לא: Rosemary, Maggie May, Pornographer's Dream, Calypso. כולם הופיעו בסטליסט מתוכנן שחברת ההפקה קיבלה מראש.

התאורה היתה מצוינת, פשוטה אבל בטוב-טעם. הסאונד, לעומת זאת, סבל מהלחות המטורפת, וכמו שאיש הסאונד פיל הודה לאחר ההופעה, הוא היה צריך לעבוד קשה כדי לפצות על הציוד הרטוב. האקוסטיקה היתה טובה, אם כי לא כמו באולם סגור, למרות שמהשורה השניה ההבדל הוא זניח. הקהל היה נלהב, אבל לא היו אנרגיות מטורפות כמו בשנה שעברה, בטח ובטח שהקהל לא היה רעב לסוזאן כמו אחרי צום של עשור.

ההופעה הסתיימה מאוחר, בשעה 00:30, והקהל החל לזרום החוצה למגרש החניה הענק. יפעת ואני הלכנו הישר אל פיל וביקשנו לפגוש את סוזאן, אם אפשר. הוא הודיע לנו שהם ממהרים מאוד, ומחוות רונית הם ממשיכים ישירות לנתב"ג כדי לתפוס טיסת בוקר לאוסטריה (הערב הם מופיעים שם), כך שלא בטוח שיצא. הצטרפנו לחבורה של כ-20 איש שעמדה בכניסה אל אחרוי הקלעים, והמתנו בסבלנות. מייק עמד שם ודיבר עם מישהו על גיטרות באס. האזור הוא לא גדול, לבטח קטן מדי בשביל כמות אנשים כזו, וכשסוזאן יצאה אלינו נהיה שם ממש צפוף ולוחץ.

תכננתי לשוחח עם סוזאן על כמה דברים, החל מפרויקט Close Up שהיא מקדמת בימים אלה, דרך התחזוקה של אתר האינטרנט שלה, וכלה בקריאות שהיא קיבלה בשבועות האחרונים להחרמת ישראל (ובחרה בכל זאת להגיע, לשמחתי). לחץ הזמן ומספר האנשים שהיו שם לא איפשרו מפגש שקט כמו בשנה שעברה, ובטח שלא דיון רציני על סוגיה זו או אחרת. היא חתמה לי על סינגל שהבאתי, וצילמתי תמונה שלה עם יפעת, והיא היתה צריכה להתפנות לעוד אנשים. רציתי לשוחח עם מייק וג'רי ולהודות להם על הופעה נפלאה נוספת. רציתי להצטלם עם ג'רי, מה שלא הספקתי גם בשנה שעברה, וכמובן עם סוזאן עצמה, אבל זה לא קרה. לא הפעם.

עזבתי את המקום עם תחושת החמצה קלה. אני שמח שבאתי, למרות שהמקום לא מתאים באופן מושלם להופעה מהסוג הזה. אני שמח שראיתי את המופע הנפלא, למרות שזה של השנה שעברה היה טיפה יותר טוב. אני מצטער שלא יצא לי לדבר עם סוזאן כמו שצריך או להצטלם איתה שוב, אבל לי כבר היתה חוויה מושלמת בשנה שעברה, והחלטתי באותו רגע לתת לאחרים הזדמנות משלהם. כמו שאני רואה את זה, זה משאיר למה לצפות בפעם הבאה...

9 תגובות:

רותם אמר/ה...

יואו היא שרה אצלכם את penitent! מסתבר שהיו פלייליסטים מעט שונים...

יובל אמר/ה...

הם אוהבים לשמור את הסטליסט טרי, וכל כמה ימים הם מחליפים חלק מהשירים.
הבנתי שביום חמישי היא שרה את St. Clare המדהים... איזה פספוס בשבילי!

Assaf אמר/ה...

מעניין, גם בקיסריה לא ממש היה מלא. היו מושבים ריקים לא מעטים.
כנראה שההפקה המעיטה בחשיבות הלוקיישן (גם מבחינת ההתאמה למופע הזה וגם מבחינת נוחות ההגעה) וקצת קפצה מעל הפופיק במחשבה ששנה אחרי - הם יצליחו למלא עוד שתי הופעות במקומות גדולים.

שתי ההופעות היו במקומות אליהם לא ניתן להגיע בתחבורה ציבורית (מתוכן אחת ביום שישי = עוד יותר קשה), ויתכן שזה גרם לאנשים נטולי רכב (צעירים, למשל) לא להגיע.

אסף ל.

אנונימי אמר/ה...

אני מאוד מקווה שההפקה הייתה רווחית, אחרת רוב הסיכויים שנראה אותה שוב כשתהיה בת 61.

ההופעה בקיסריה הייתה מעולה.
בחוות רונית סוזן הייתה יותר מחויטת מאשר בקיסריה. לכבוד שבת??

יובל אמר/ה...

גם אני מקווה שהיא תחזור לפני תום העשור, אבל אם לא אז נצטרך לקחת יוזמה ולנסוע לאירופה כדי לתפוס הופעה שלה מתישהו.

היא אכן היתה יותר חגיגית, אבל לא נראה לי שזה בגלל השבת... אולי מישהו סיפר לה שחוות רונית זה מקום של עשירים? ;-)

אנונימי אמר/ה...

ובקיסריה מתגוררים דלפונים??
אתה יובל שמככב בפורום של סוזן?
אני EB עם התמונות שאהבת.

יובל אמר/ה...

צודק... אבל לאחרונה האמפי בקיסריה מתאים יותר לפאייטים מאשר לשמלות מלמלה.

אני אכן אותו יובל... ברוך הבא גם לכאן :-)

יפעת אמר/ה...

אז נכון, בשנה שעברה היה יותר מוצלח מבחינת הקהל לפחות, אבל עדיין נהניתי והתרגשתי, כמו בכל פעם שאני רואה את סוזן מולי.
יובל, תודה על אחד הרגעים הכי משמחים שקרו לי בזמן האחרון! (המפגש הקצר אך המרגש עם סוזן) בזכותך זה לא היה קורה!
:-)

יובל אמר/ה...

שמחתי לעזור... הלוואי ואוכל לעזור לך ככה כל פעם :-)

מאגר ביומטרי - נזק לכל החיים