אתמול היה יום רע למדינת ישראל. חוק "האח הגדול" עבר בקריאה שלישית, והכוונה היא להקים את מאגר טביעות האצבע וצילומי הפנים הביומטריים תוך שנתיים.אלפי מילים כבר נשפכו על ידי מיטב הבלוגרים, העיתונאים ומומחי אבטחת המידע לגבי הסכנה הממשית הטמונה בחוק שכזה, ועל הדחף הלא-מובן של ח"כ מאיר שטרית להביא את יוזמתו מימיו כשר הפנים לידי חקיקה למרות טיעונים שקולים והגיוניים (ולרוב גם חפים מאינטרסים פוליטיים) כנגד החוק.
החוק, למי מהקוראים שאינו בקיא בפרטים, מדבר על לקיחת טביעת אצבע דיגיטלית וצילום פנים ביומטרי לצורך זיהוי מוחלט של אזרחי ישראל. המטרה הראשונית של החוק היא נעלה ודרושה: תעודות זהות חכמות ודרכונים חכמים, שיכילו בתוכם שבב עם המידע הביומטרי ויאפשרו לזהות באופן חד-משמעי את אמינות זהותו של נושא התעודה. תעודות הזיהוי הישראליות הן פשוטות, וכל מומחה יעיד שהן קלות לזיוף, ולכן תעודות חכמות הן דבר הכרחי בעולם של המאה ה-21, ויפה שעה אחת קודם.
לצד התעודות החכמות, כאמור דבר חיובי ונאות, החליטו מנסחי החוק להקים גם מאגר ממשלתי של אותם נתונים ביומטריים. לכאורה זהו כלי הכרחי, שישלים את אפשרות הזיהוי הוודאי על ידי רשויות המדינה. לדוגמא, נהג שנעצר על ידי שוטר לא יצטרך להציג דבר מלבד תווי פניו לצורך זיהוי מוחלט. בלשים שימצאו טביעת אצבע בזירת פשע יוכלו לשייך אותה לאזרח אליו היא שייכת בקלות. מצלמות אבטחה יוכלו לזהות פורצים וגנבים בזריזות ובדייקנות.
אך המציאות היא מורכבת ובעייתית. המדינה, שנכשלה בשמירה על מאגר מרשם האוכלוסין, תיכשל גם הפעם (ומי ששם מבטחו במשרד הפנים הוא כנראה אופטימי חסר-תקנה או שלא מבין את מורכבות המשימה), ומידע ביומטרי על כלל אזרחי ישראל ידלוף לרשת האינטרנט תוך 12 דקות (הימור שלי), ומשם יגיע גם לגורמים שליליים, דוגמת ארגוני פשע וארגוני טרור.
ניתן לזייף טביעות אצבע, ודי בקלות. פושעים מתוחכמים יכולים כבר היום לשתול טביעות אצבע מזויפות בזירת הפשע כדי להטעות את החוקרים, ולהפנות אצבע מאשימה לעבר ראיה שמפריכה את אשמתם במידת הצורך. עם מאגר ביומטרי לרשותם, הם יוכלו לשתול בזירת הפשע טביעת אצבע של אדם ספציפי, בו הם רוצים לפגוע, ובכך לשבש את החקירה לחלוטין.
ישראלי שיטייל בלונדון, זרועת מצלמות האבטחה, יוכל להקלט באחת כזו, ותוכנת זיהוי פנים פשוטה תוכל לסמנו כ"ישראלי", לטוב ובעיקר לרע. לא כל כך מטרידה אותי האפשרות שהרשויות הבריטיות ידעו שישראלי מטייל ברחוב, אבל אין לדעת מי באמת יבצע את הזיהוי... הדבר הופך כל ישראלי בחו"ל למטרה קלה.
בניגוד למידע במרשם האוכלוסין (כתובות וטלפונים), אותו ניתן לשנות בקלות, מידע ביומטרי הוא "אישי ואינו ניתן להעברה". דליפה של מידע כזה היא נזק לכל החיים, במלוא מובן המילה.
בשלב ראשון, בשנתיים הקרובות, ייכנס למאגר מי שיחפוץ בתעודה חכמה, וההשתתפות לא תהיה חובה. בשלב הבא יחויבו אזרחי ישראל לשתף פעולה עם הקמת מאגר כולל. אני אישית איני מתכוון לשתף פעולה עם משרד הפנים, ואם יש צורך לשלם קנס או אפילו לשבת בכלא לתקופה מסוימת, זהו נזק פחות חמור מאשר לשתף את העולם כולו במידע הביומטרי שלי. במידת הצורך, אני אמתין בתורים יותר ארוכים ואהיה אזרח סוג ב'. זה עדיין עדיף.
ישראל נכנסת, לאט אבל בטוח, לרשימה מאוד שחורה של מדינות הרומסות את זכויות הפרט. זה מתחיל בצנזורה על כלי תקשורת והאינטרנט, ממשיך בחוקים כמו "חוק נתוני תקשורת" והחוק הנ"ל, ואל תתפלאו אם יום אחד המשטרה תהיה רשאית לעצור אדם לתקופה בלתי מוגבלת, ללא צורך בצו שופט, ללא זכות לייצוג של עורך-דין, רק בגלל שהוא רוצה למחות על מדיניות הממשלה.
החוק, למי מהקוראים שאינו בקיא בפרטים, מדבר על לקיחת טביעת אצבע דיגיטלית וצילום פנים ביומטרי לצורך זיהוי מוחלט של אזרחי ישראל. המטרה הראשונית של החוק היא נעלה ודרושה: תעודות זהות חכמות ודרכונים חכמים, שיכילו בתוכם שבב עם המידע הביומטרי ויאפשרו לזהות באופן חד-משמעי את אמינות זהותו של נושא התעודה. תעודות הזיהוי הישראליות הן פשוטות, וכל מומחה יעיד שהן קלות לזיוף, ולכן תעודות חכמות הן דבר הכרחי בעולם של המאה ה-21, ויפה שעה אחת קודם.
לצד התעודות החכמות, כאמור דבר חיובי ונאות, החליטו מנסחי החוק להקים גם מאגר ממשלתי של אותם נתונים ביומטריים. לכאורה זהו כלי הכרחי, שישלים את אפשרות הזיהוי הוודאי על ידי רשויות המדינה. לדוגמא, נהג שנעצר על ידי שוטר לא יצטרך להציג דבר מלבד תווי פניו לצורך זיהוי מוחלט. בלשים שימצאו טביעת אצבע בזירת פשע יוכלו לשייך אותה לאזרח אליו היא שייכת בקלות. מצלמות אבטחה יוכלו לזהות פורצים וגנבים בזריזות ובדייקנות.
אך המציאות היא מורכבת ובעייתית. המדינה, שנכשלה בשמירה על מאגר מרשם האוכלוסין, תיכשל גם הפעם (ומי ששם מבטחו במשרד הפנים הוא כנראה אופטימי חסר-תקנה או שלא מבין את מורכבות המשימה), ומידע ביומטרי על כלל אזרחי ישראל ידלוף לרשת האינטרנט תוך 12 דקות (הימור שלי), ומשם יגיע גם לגורמים שליליים, דוגמת ארגוני פשע וארגוני טרור.
ניתן לזייף טביעות אצבע, ודי בקלות. פושעים מתוחכמים יכולים כבר היום לשתול טביעות אצבע מזויפות בזירת הפשע כדי להטעות את החוקרים, ולהפנות אצבע מאשימה לעבר ראיה שמפריכה את אשמתם במידת הצורך. עם מאגר ביומטרי לרשותם, הם יוכלו לשתול בזירת הפשע טביעת אצבע של אדם ספציפי, בו הם רוצים לפגוע, ובכך לשבש את החקירה לחלוטין.
ישראלי שיטייל בלונדון, זרועת מצלמות האבטחה, יוכל להקלט באחת כזו, ותוכנת זיהוי פנים פשוטה תוכל לסמנו כ"ישראלי", לטוב ובעיקר לרע. לא כל כך מטרידה אותי האפשרות שהרשויות הבריטיות ידעו שישראלי מטייל ברחוב, אבל אין לדעת מי באמת יבצע את הזיהוי... הדבר הופך כל ישראלי בחו"ל למטרה קלה.
בניגוד למידע במרשם האוכלוסין (כתובות וטלפונים), אותו ניתן לשנות בקלות, מידע ביומטרי הוא "אישי ואינו ניתן להעברה". דליפה של מידע כזה היא נזק לכל החיים, במלוא מובן המילה.
בשלב ראשון, בשנתיים הקרובות, ייכנס למאגר מי שיחפוץ בתעודה חכמה, וההשתתפות לא תהיה חובה. בשלב הבא יחויבו אזרחי ישראל לשתף פעולה עם הקמת מאגר כולל. אני אישית איני מתכוון לשתף פעולה עם משרד הפנים, ואם יש צורך לשלם קנס או אפילו לשבת בכלא לתקופה מסוימת, זהו נזק פחות חמור מאשר לשתף את העולם כולו במידע הביומטרי שלי. במידת הצורך, אני אמתין בתורים יותר ארוכים ואהיה אזרח סוג ב'. זה עדיין עדיף.
ישראל נכנסת, לאט אבל בטוח, לרשימה מאוד שחורה של מדינות הרומסות את זכויות הפרט. זה מתחיל בצנזורה על כלי תקשורת והאינטרנט, ממשיך בחוקים כמו "חוק נתוני תקשורת" והחוק הנ"ל, ואל תתפלאו אם יום אחד המשטרה תהיה רשאית לעצור אדם לתקופה בלתי מוגבלת, ללא צורך בצו שופט, ללא זכות לייצוג של עורך-דין, רק בגלל שהוא רוצה למחות על מדיניות הממשלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה