כמעט חודש חלף מאז העדכון האחרון, ולהפתעתי מישהו העיר לי על כך... כנראה שהמילים שנכתבות כאן לא צפות להן באינטרנט ללא מטרה.
באמצע החודש שעבר, בשבת שאחרי העדכון האחרון, יפעת ודורון ערכו מסיבת יום הולדת צנועה בביתם לאביב הקטנה. כרמל ואביב שיחקו בצעצועים, כשאביב בעיקר בוחנת את כרמל ולומדת, וכרמל נהנית מהבינבה שקנינו לאביב. היו שם גם אבישי (שעבד איתי ועם יפעת באינטרביט אי אז) עם אשתו סיון והבת יערה, שגדולה מכרמל בחודשיים (אבל נצמדה להורים בביישנות), ועוד זוג חברים חביב מחדרה שלא הכרנו לפני כן. בסה"כ היה מאוד נחמד, וכמובן שמסיבת יום ההולדת של כרמל שתהיה בתחילת החודש הבא תהיה שונה מאוד... אנחנו מתכננים פיקניק המוני ליד גן שעשועים.
מיקה עדיין לא מצאה עבודה, ולפי דעתי היא שוברת שיאי אבטלה אישיים. היא התחילה שבוע נסיון במשרד נוסף ברעננה, אבל אחרי יומיים הבינה שזה ממש לא המקום בשבילה, לא מבחינת העבודה, לא האנשים ולא המשרד. היא שולחת קו"ח למשרדים שונים באזור וגם בת"א, אבל כרגע אין היענות. היא נתקלה במודעת דרושים של הנהלת בתי המשפט, שמחפשת קלדניות לשופטים - אותה עבודה שמיקה עבדה בה כשהכרתי אותה, לפני שמונה שנים. מבחינת מיקה זו אופציה לא טובה (בכל זאת, זו עבודה שהיא לא אהבה) אבל זו אופציה. השעות נוחות, והתנאים בשירות המדינה לא רעים, גם אם השכר נמוך. כדי להתקבל היא צריכה לעבור מבחן פסיכוטכני, שמתקיים פעם בשבוע בת"א. בשבוע שעבר היא הגיעה לשם בזמן, רק כדי לגלות שלא נותרו מקומות... מעצבן. היא תנסה שוב השבוע.
ביום שישי לפני שלושה שבועות הגענו לדירה החדשה של רביב וגל ואכלנו שם ארוחת ערב משפחתית בהרכב מורחב. אורי הקטן אמנם מתפתח קצת יותר לאט מכרמל (הבנות תמיד מתפתחות יותר מהר...) אבל הוא כבר זוחל ואוטוטו יתחיל לעמוד ולהלך בעזרת רהיטים. היה ערב נחמד, אבל נאלצנו לעזוב מוקדם כי כרמל היתה מאוד עייפה.
למחרת נסענו לחיפה, כדי לראות את ההורים שלי, וגם כדי לנסוע איתם לביקור אצל ברוריה וניב ברמות מנשה. בדרך לקיבוץ, עדיין בתוך חיפה, היתה לנו תאונה קטנה, כאשר רכב שעמד מאחורינו ברמזור נכנס בנו כשהתחלנו לנסוע. לא נעים, אבל לא נורא. הפגוש עשה את העבודה שלו, וחוץ מכמה שריטות אין נזק. בכל זאת החלפתי פרטים עם הנהג השני, שהודה באשמתו כמובן.
בקיבוץ ישבנו אצל ברוריה וניב ושוחחנו על הא ועל דא. הבנות שלהם כבר גדולות - הילה בת 19, מדריכה במוזיאון חיל הים בחיפה, וספיר כבר בת 17... איך הזמן טס. כרמל ראתה לעצמה צורך לסייר באזור שמחוץ לבית, למרות החושך, ואנחנו ליווינו אותה בתורנות. בסופו של דבר אני נסעתי הביתה עם כרמל, תמר (אותה אספנו מדליה) והחבר של הילה (שגר בהוד השרון) ומיקה חזרה עם ההורים שלי לחיפה כדי ללכת להסתפר אצל הספר שלה למחרת.
ביום שני לפני שבועיים התקיימה אסיפת הורים בגן. תמר נשארה עם כרמל בבית ואנחנו הלכנו לפגוש את צוות הגן וההורים האחרים. טלי הגננת הסבירה לנו על שגרת היום בגן, הפעילויות המתמשכות והארועים המתוכננים לעתיד הקרוב. אין ספק שאנחנו הרבה יותר מרוצים מהגן השנה, עם גננת מנוסה ובעלת יוזמות, שגם מעוניינת לשתף את ההורים בתהליך.
בסוף אותו שבוע נפתחו ארובות השמיים והיו לנו 6 ימים של חורף אמיתי, עם גשמי שטפונות וקור חודר. לבשנו בגדים ארוכים, הפעלנו את הרדיאטור ולקחנו איתנו מטריות לכל מקום. באותו יום שישי ההורים הוזמנו לארוחת ערב אצל פנינה בכפר-סבא עם קרובי משפחה מאוסטרליה, ויעל הגיעה איתם אבל נשארה לאכול ארוחת ערב איתנו, עם תמר ודנה. היה נחמד.
הגשם שנחלש פינה את מקומו לחמסין, כיאות לעונת מעבר, ובשבת האחרונה כבר היה קיץ של ממש. באותו יום אחה"צ, בהחלטה ספונטנית, ביקרנו את איילת וחמי בדירתם החדשה בגבעתיים. עברו שלושה חודשים מאז שנולדה דפנה, וזו פעם ראשונה שאנחנו רואים אותה... ישבנו וקשקשנו, אכלנו ארוחת ערב והיה מאוד נחמד. כרמל גילתה ים של צעצועים חדשים (של יעל בת ה-3.5) והעסיקה את עצמה כל הערב. אני מקווה שנראה אותם יותר תכופות, לכל הפחות ביומולדת של כרמל.
בסוף השבוע הזה אנחנו נוסעים לצימר... ועל כך בפעם הבאה.
באמצע החודש שעבר, בשבת שאחרי העדכון האחרון, יפעת ודורון ערכו מסיבת יום הולדת צנועה בביתם לאביב הקטנה. כרמל ואביב שיחקו בצעצועים, כשאביב בעיקר בוחנת את כרמל ולומדת, וכרמל נהנית מהבינבה שקנינו לאביב. היו שם גם אבישי (שעבד איתי ועם יפעת באינטרביט אי אז) עם אשתו סיון והבת יערה, שגדולה מכרמל בחודשיים (אבל נצמדה להורים בביישנות), ועוד זוג חברים חביב מחדרה שלא הכרנו לפני כן. בסה"כ היה מאוד נחמד, וכמובן שמסיבת יום ההולדת של כרמל שתהיה בתחילת החודש הבא תהיה שונה מאוד... אנחנו מתכננים פיקניק המוני ליד גן שעשועים.
מיקה עדיין לא מצאה עבודה, ולפי דעתי היא שוברת שיאי אבטלה אישיים. היא התחילה שבוע נסיון במשרד נוסף ברעננה, אבל אחרי יומיים הבינה שזה ממש לא המקום בשבילה, לא מבחינת העבודה, לא האנשים ולא המשרד. היא שולחת קו"ח למשרדים שונים באזור וגם בת"א, אבל כרגע אין היענות. היא נתקלה במודעת דרושים של הנהלת בתי המשפט, שמחפשת קלדניות לשופטים - אותה עבודה שמיקה עבדה בה כשהכרתי אותה, לפני שמונה שנים. מבחינת מיקה זו אופציה לא טובה (בכל זאת, זו עבודה שהיא לא אהבה) אבל זו אופציה. השעות נוחות, והתנאים בשירות המדינה לא רעים, גם אם השכר נמוך. כדי להתקבל היא צריכה לעבור מבחן פסיכוטכני, שמתקיים פעם בשבוע בת"א. בשבוע שעבר היא הגיעה לשם בזמן, רק כדי לגלות שלא נותרו מקומות... מעצבן. היא תנסה שוב השבוע.
ביום שישי לפני שלושה שבועות הגענו לדירה החדשה של רביב וגל ואכלנו שם ארוחת ערב משפחתית בהרכב מורחב. אורי הקטן אמנם מתפתח קצת יותר לאט מכרמל (הבנות תמיד מתפתחות יותר מהר...) אבל הוא כבר זוחל ואוטוטו יתחיל לעמוד ולהלך בעזרת רהיטים. היה ערב נחמד, אבל נאלצנו לעזוב מוקדם כי כרמל היתה מאוד עייפה.
למחרת נסענו לחיפה, כדי לראות את ההורים שלי, וגם כדי לנסוע איתם לביקור אצל ברוריה וניב ברמות מנשה. בדרך לקיבוץ, עדיין בתוך חיפה, היתה לנו תאונה קטנה, כאשר רכב שעמד מאחורינו ברמזור נכנס בנו כשהתחלנו לנסוע. לא נעים, אבל לא נורא. הפגוש עשה את העבודה שלו, וחוץ מכמה שריטות אין נזק. בכל זאת החלפתי פרטים עם הנהג השני, שהודה באשמתו כמובן.
בקיבוץ ישבנו אצל ברוריה וניב ושוחחנו על הא ועל דא. הבנות שלהם כבר גדולות - הילה בת 19, מדריכה במוזיאון חיל הים בחיפה, וספיר כבר בת 17... איך הזמן טס. כרמל ראתה לעצמה צורך לסייר באזור שמחוץ לבית, למרות החושך, ואנחנו ליווינו אותה בתורנות. בסופו של דבר אני נסעתי הביתה עם כרמל, תמר (אותה אספנו מדליה) והחבר של הילה (שגר בהוד השרון) ומיקה חזרה עם ההורים שלי לחיפה כדי ללכת להסתפר אצל הספר שלה למחרת.
ביום שני לפני שבועיים התקיימה אסיפת הורים בגן. תמר נשארה עם כרמל בבית ואנחנו הלכנו לפגוש את צוות הגן וההורים האחרים. טלי הגננת הסבירה לנו על שגרת היום בגן, הפעילויות המתמשכות והארועים המתוכננים לעתיד הקרוב. אין ספק שאנחנו הרבה יותר מרוצים מהגן השנה, עם גננת מנוסה ובעלת יוזמות, שגם מעוניינת לשתף את ההורים בתהליך.
בסוף אותו שבוע נפתחו ארובות השמיים והיו לנו 6 ימים של חורף אמיתי, עם גשמי שטפונות וקור חודר. לבשנו בגדים ארוכים, הפעלנו את הרדיאטור ולקחנו איתנו מטריות לכל מקום. באותו יום שישי ההורים הוזמנו לארוחת ערב אצל פנינה בכפר-סבא עם קרובי משפחה מאוסטרליה, ויעל הגיעה איתם אבל נשארה לאכול ארוחת ערב איתנו, עם תמר ודנה. היה נחמד.
הגשם שנחלש פינה את מקומו לחמסין, כיאות לעונת מעבר, ובשבת האחרונה כבר היה קיץ של ממש. באותו יום אחה"צ, בהחלטה ספונטנית, ביקרנו את איילת וחמי בדירתם החדשה בגבעתיים. עברו שלושה חודשים מאז שנולדה דפנה, וזו פעם ראשונה שאנחנו רואים אותה... ישבנו וקשקשנו, אכלנו ארוחת ערב והיה מאוד נחמד. כרמל גילתה ים של צעצועים חדשים (של יעל בת ה-3.5) והעסיקה את עצמה כל הערב. אני מקווה שנראה אותם יותר תכופות, לכל הפחות ביומולדת של כרמל.
בסוף השבוע הזה אנחנו נוסעים לצימר... ועל כך בפעם הבאה.
תגובה 1:
מעניין מי המישהו שהעיר לי ;)
הוסף רשומת תגובה